קראתי פעם על קללה סינית עתיקה - "מי יתן ותחיה בזמנים מעניינים". הכותב שאל את השאלה המתבקשת, מדוע זמנים מעניינים הם קללה. הוא ענה לעצמו - אנו, הישראלים, חיים בזמנים מעניינים; האמריקאים, מנגד, חיים בזמנים משעממים. מה עדיף?
הכתבה ההיא נחקקה בזיכרוני והביטוי "זמנים מעניינים" שגור בפי מאז.
לפני 5 שנים קם אדם בעל חזון והבין שעולם הפורנו לא נותן מענה מושלם לקהל הגדול והנאמן שלו. היה לו רעיון טוב, המון קשרים ובעיקר הבנה מעולה של התחום. לפני כשנה התחלתי לעבוד עבור אותו אדם בתור עוזר מפיק. תפקיד חשוב ומעניין בו הייתה לי נגיעה לכל תחומי העיסוק המגוונים של החברה. אמנם המוצר היה סרט בו בחורים בעלי זרג עצום עושים כל מני דברים לבחורות יפות ומושקעות אסטתית, אך בתהליך עשיית הסרט קיימים שלבים רבים. רמת הביצוע של כל אחד מהשלבים היא היא הקובעת את הצלחתו. בין אם בחירת התאורה הנכונה (אדום אפל בד"כ), הטקסטים ("תן לי אותו חזק, כן, כן!") או הליהוק (פריצי המתחממת) - כולם חשובים. השתתפותי בכל השלבים האלו וההתחשבות בדעתי גרמו לכך שעברתי תקופה מדהימה בסטודיו.
אתמול התדפקה על דלתנו חברת MGM הענקית, שלפה ארנק שמן, ורכשה את הסטודיו. האדם עם החזון הפך לעשיר, ואילו אנחנו העובדים זכינו בשיפור תנאינו ללא היכר. פתאום אנחנו מתייעצים עם שפילברג בשיקולי ההפקה ובניני בא לבקר ולהעביר ביקורת.
אני איש של סטודיואים קטנים. אמנם מרענן לעבוד עבור חברה ענקית, אך איני יודע אם הדבר יתאים לי לאורך זמן. אולי נעבור מקום (מבחינה גיאוגרפית), אולי יקדמו אותי, אולי יעלו את שכרי בצורה משמעותית. כך או כך, הכיף והחמימות שהיו בסטודיו הקטן נעלמו להם. המשפחה הפכה להסתדרות.
לא יודע מה יוליד יום. כן יודע שאני חי בזמנים מעניינים. לטובה.
מתנצל בפני מי שלא הבין את המשמעות, בינתיים אני מנוע מלהסביר.
[פתחתי טבעת חדשה - "נשים חזקות". כולכן מוזמנות להצטרף. עדיפות תינתן לבעלות דאבל די ומעלה.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
