מתנצל על פרץ הפוסטים, אני מבטיח שלפוסט זה יש סיבה מוצדקת ואני מבטיח לשתוק שבוע לאחריו.
התברכתי בחברים רבים. מספר האנשים בשבילם אלך עד סוף העולם מפתיע אפילו אותי לפעמים, ואני אינני מופתע בקלות ואינני בוכה אף פעם. רוב חברי יודעים על קיומו של הבלוג אך מעטים מהם קוראים בו. מבין אלו אשר קוראים בו ישנו אחד, בלונדיני למדי, אותו אני מגדיר כאחד מחברי הקרובים. ווי גו אה לונג וויי כמו שאומרים בשוודיה, והשפענו האחד על חייו של השני באופנים מדהימים. הכל התחיל מתישהו בכיתה ד' - אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, כאילו זה היה אתמול, אתמול, מול, ללל...
geebor הגברבר לוקח את הגלשן, יורד למטה ונכנס למים (כן כן, בנתניה נמצא ים גלישה מדהים וזכיתי לחיות לחופיו). על אחד הגלים פתאום מתנגש בי גולש בלונדיני וצנום עד מאוד. לאחר שהתנגש בי והפיל אותי מהגל, קמתי מעליו עם כל הגופה שלי לתת לו מכות של רצח (סלחו לי על השפה, הייתי ערס ג'ודואיסט). הילד הבלונדיני המפוחד הביט בי בעיניי עגל, "אל תפגע בי" התחנן, "לא התכוונתי!". אלים ככל שהייתי לא יכולתי שלא לחמול על אותו יצור מסכן, עלוב ומסריח. אימצתי אותו, עשיתי ממנו גבר-גבר, ומאז אנחנו חברים טובים.
בשנים שעברו הוא הספיק לצאת מהארון, להיכנס לכלא באשמת בוטנופיליה (הוא אנס קישוא), לזכות במשחה 100 מ' פרפר למוגבלים שכלית ועוד כהנה וכהנה הצלחות מהצלחות שונות.
אתמול הוא החליט לפתוח בלוג. "geebor" הוא אמר לי, "אתה כל כך מושלם, אולי אם אני גם אפתח בלוג אני אצליך להתקרב ליופי המהמם שלך ואולי סוף סוף אצליח להכניס בחורה למיטה". "אבל אחי" עניתי לו, "אתה גם הומו וגם מכוער, נשים לא רוצות אותך ואתה לא רוצה אותן, למה לשנות את הסטטוס קוו?". "אני חייב להיות יותר טוב ממך במשהו" הוא ענה לי, "בלוג נראה כמו משימה קלה לכותב מופלא שכמוני".
אז הוא פתח בלוג. סיקבוי הוא קורא לעצמו. נו שוין. שיהיה לו בהצלחה.
סיקבוי ואני, אתם מבינים, מאוד אוהבים לרדת האחד על השני. ככל שהקהל יותר גדול כך הירידות קשות יותר. הוא אמנם הרבה יותר בוטה ממני, אבל זה רק כי הוא אימפוטנט.
שיהיה בהצלחה סיקבוי, Let the games begin!
לכו וקיראו את הפוסט הראשון שלו, ואז אתם יכולים לקרוא את השאר...
[ועכשיו ברצינות - סיקבוי הוא חבר טוב שלי. אנחנו מכירים מהיסודי, היינו ביחד בצבא, ועכשיו אנחנו לומדים ביחד ועובדים ביחד. למען האמת הוא הבוס שלי. ברצינות. אז סיקבוי, תזכור שהכל בצחוק כן? גם מה שסיפרתי שעשיתי לאמא שלך אתמול בלילה. מה, לא סיפרתי?]
[עדכון: סיקבוי הפסיק לכתוב לפני מספר שנים, הבלוג שלו נסגר באופן אוטומטי, ולכן הסרתי את הלינקים אליו. אבל ואבל ואבל - הירידות עליו עדיין מוצלחות, אז החלטתי להשאיר את הפוסט...]