| 3/2007
 תשובות לשאלון השבועי
מהו הסרט המצויר האהוב עלייך של דיסני?
ללא ספק, "פנטזיה". פילים רוקדים, ברבורים שטים, מוזיקה קלאסית, ולי נתנו תפקיד קטן אבל איכותי של שוליית הקוסם. גם אמנות משובחת וגם כסף טוב. אח"כ גם לקחו את הדמות שלי לכל הקסטות וידאו של דיסני, בכלל אחלה.
מהו הסרט המצויר השנוא עלייך של דיסני?
הסרט הראשון שעשיתי, הוא נקרא "סטימבוט וילי". זה עוד היה תחת השם האמיתי שלי, לפני שוולט החליט שהשם "וילי שפרנטהאוזן" לא עובד בשואו-ביזנס ושינה אותו ל"מיקי מאוס". בסה"כ זה היה סרט קצר, עם תקציב מזערי. עבדנו עם ציוד מתפרק, הספינה שם כמעט טבעה (פעמיים!) ופעם אחת ההגה נשאר לי ביד. היינו שם וולט, אני, הצלם ועוד איזה בחורצ'יק שהתנדב לעזור.
מה שכן, וולט היה אשף יחסי ציבור, ואיכשהו הוא הצליח למכור את זה כקלאסיקה מודרנית.
מהי הדמות האהובה עלייך מתוך סרט מצויר של דיסני?
במשך שנים עבדתי עם דונאלד, והוא אחלה ברווז. הרבה יותר טוב מדאפי, זה בטוח... תשאלו את באגס, הוא יודע. בכל מקרה, הבחור הוא מקצוען אמיתי, ואני חייב להודות שהוא אחד מהטובים ביותר כשזה מגיע ללחטוף קרשים בפנים, אין עליו.
חוץ מזה הוא הוציא אותי יותר מפעם אחת מכל מיני תסבוכות, אבל אני לא רוצה להכנס לפרטים. מה שחשוב זה שעד היום אני רואה את הברווז הזה לפחות פעם בשבועיים שלושה ואנחנו עדיין חברים טובים.
מהי הדמות השנואה עלייך מתוך סרט מצויר של דיסני?
קשה לחשוב על דמות שנואה... אבל אם חייבים לבחור, אז אולי גופי.
עבדתי המון עם גופי, הוא שיחק איתי בהמון סרטים בתור הכלב שלי שמציל אותי או שאני מציל אותו או ששנינו מצילים מישהו אחר. בעקרון הוא קומיקאי סלפסטיק מעולה, ואקרובט לא רע, אבל בחיים האמיתיים הוא לא יותר מדי חברותי, יכול להיות בגלל שהדמות שלו בסרטים די התקבעה בתור הכלב המאותגר-שכלית שתמיד יעשה לפני שהוא חושב.
בשלב מסוים באתי לוולט, זה כבר היה ממש בשנים המאוחרות, ואמרתי לו שזה או אני או גופי, ואז הוא הושיב אותי והרגיע אותי, והבטיח לי שזה לא כזה נורא והוא יתפוס שיחה צפופה עם גופי. זה עבד.
במבט לאחור, איזו דמות של דיסני היית רוצה כחבר?
האמת שתמיד רציתי לעבוד עם הארנב שמשחק אצל פו הדב. לא הרבה יודעים, אבל הוא עבר לא מעט לפני שהוא הצליח עם הדמות הזו. הוא התחיל בתור שחקן שייקספירי בכלל, אבל לא היה הרבה ביקוש לארנבים מדברים במחזות קלאסיים, אז וולט גייס אותו.
הבנתי שהוא ברנש מוכשר בטירוף ומצחיק הרבה יותר ממה שרואים על המסך... הוא נשמע כמו אחד שהייתי מתחבר איתו בקלות.
האם אתה מתגעגע לסרטים המצויירים הקלאסיים של דיסני, לפני שהתחיל ז’אנר סרטי התלת-מימד?
כן, ברור... עשיתי כמה נסיונות עם תלת-מימד, אבל זה לא יצא משהו, וגם הקהל לא התלהב. אין כמו הסרטים של פעם, עם המצלמת 8 מילימטר של וולט, בשחור-לבן ואח"כ בטכניקולור... אלה היו יצירות המופת של דיסני. היום מרימים פרוייקט של שלוש שנים, שרובו מורכב ממתכנתים ומהנדסים, ולא נשארת בכלל עבודה לדמויות, חוץ מלשחק מול מסך ירוק ולקוות שהם בקצב הנכון.
האם אתה חושב שילדים צריכים לגדול על סרטים מצויירים?
בוודאי, איזו שאלה. יש בסרטים הישנים, וגם בחדשים יותר, סוג של קסם שלא מוצאים בסרטים הלא-מצויירים. זה סוג של מציאות שנעים להכנס לתוכה, בגלל שכל דבר יכול לקרות בה, ועדיין היא תהיה נקייה ותמימה. את הילדים שלי ושל מיני גידלנו על סרטים מצויירים ואין איתם שום בעיה. נכון שיש קצת אלימות מדי פעם, אבל זה מכין את הילדים לחיים האמיתיים בצורה משעשעת ובו בזמן חינוכית.
אם היית יכול להציע רעיון לסרט מצויר, מה היה הרעיון שלך?
בתקופת הזוהר, אנחנו מדברים על שנות הארבעים-חמישים, הצעתי לוולט לקחת צעד אחד קדימה עם הז'אנר של המצויירים, ולעשות גם סרטים למבוגרים. לא פורנו (יא סוטים...), אלא דרמות רציניות, בעלות עומק, אולי אפילו איזה שייקספיר או מולייר. כמובן שאפשר להוסיף לזה את מימד האבסורד בצורה כזו או אחרת, אבל לא עם הומור, אלא עם אפקטים ויזואליים.
וולט אמר לי שהוא יחשוב על זה, ואחרי כמה ימים הוא הודיע לי שזה לא ילך. מילותיו המדויקות היו "מיקי, אתה תתרכז במשחק ואני בהפקה".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת על החיים מסרט מצויר?
אפשר להגיד שגדלתי בתעשייה הזו. את הסרט הראשון עשיתי בגיל ממש צעיר, ומאז ועד היום אני בעסק. אין ספק שהיו תקופות טובות ותקופות קצת פחות טובות, וגם הקהל בא והלך, אבל האמנות תמיד תשאר. מה שהחבר'ה ואני עשינו יישאר לנצח, ואף אחד לא ייקח מאיתנו את זה. בשביל זה שווה להשקיע מפעל חיים, ולפעמים גם לתת את הכל, כדי שכשמופיעה הכתובת על המסך, THE END, והקהל הולך הביתה קצת יותר מאושר, אתה תוכל שוב לחייך ולדעת ששיפרת קצת את העולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
