דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 5/2007
מדינת היהודים?
באוזניות האלבום החדש של מירי מסיקה, האזנה ראשונה. בינתיים שני השירים הראשונים מוכרים מהרדיו, נראה לגבי היתר. שם האלבום "שלום לאמונות", והשאלה המעניינת היא על אילו אמונות מדובר ומדוע לנטוש אותן.
באיחור אופנתי פיניתי קצת זמן כדי לכתוב כמה מילים על יום העצמאות והמשמעות שלו. לאחרונה מתגלים יותר ויותר בקיעים בחברה הישראלית, השסועה גם כך. נשמעים קולות ברורים אשר מטילים ספק בהיותה של ישראל מדינת היהודים, וקריאות רמות לשנות את ההמנון ולחזק את הערבית בתור שפה רשמית שוות ערך לעברית, בעיקר (אבל לא רק) מכיוונם של מנהיגי הציבור הערבי. מן העבר השני ישנם קולות המתנגדים בתוקף לכל רפורמה של הפרדת הדת מהמדינה והתקרבות למצב של מדינת-כל-אזרחיה. הנה דוגמא אחת, והנה עוד אחת. ישנם מוסדות שלא מהססים לרמוס את הדמוקרטיה ברגל גסה, ללא שום נקיפות מצפון.
שאלת הסטטוס קוו של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית קיימת מאז קום המדינה, אך במשך עשרות שנים ישב הציבור הלא-יהודי כמיעוט שקט, מופלה לרעה וחושש מתגובתו הזועמת של הרוב. בשנים האחרונות, כשהמגזר הציבורי החל להתמוטט כמו מגדל קלפים ואהבת המולדת הישראלית יצאה מהאופנה, העיז אותו מיעוט להרים את ראשו ולדרוש את מה שמגיע לו מכח הדמוקרטיה, ובצדק. ישנה סתירה פנימית חזקה מאוד בין הדמוקרטיה וערכיה הנאורים לבין החוקים האנטי-שוויוניים בעליל שנחקקו כאן, ובראשם חוק השבות. תחשבו על זה רגע. שני אנשים שאין להם כל קשר לישראל מגיעים לישראל ורוצים להתיישב בה כאזרחים. כאשר הנוצרי מקבל אזרחות בצורה אוטומטית בהתבסס על דתה של סבתו היהודיה, לעומת המוסלמי שלא יקבל לעולם אזרחות ישראלית (אלא אם יתגייר, וגם אז לא בטוח), זוהי אפליה בוטה על רקע דתי. האפליה הזו, לצערי, חוקית וברורה מאליה במדינה שלנו.
מהצד השני, מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. ללא מדינה שתפלה את היהודים לטובה, שתתן להם פריבילגיות שלא יקבלו בשום מדינה אחרת, גורלו של העם היהודי ישוב בתוך כמה עשרות או מאות שנים להיות רע ומר. מה לעשות, בעולם לא אוהבים את היהודים, ולא ניכנס כרגע לסיבות למה. הבחירה במדינת ישראל לא היתה מקרית ובטח לא בחירה מתוך מגוון אפשרויות - זה מה יש, ועם זה צריך להסתדר.
השאלה הגדולה היא האם קיים שביל ביניים בין שני הניגודים הללו. האם אפשר לצמצם את עיוות הדמוקרטיה לטובת היהודים כדי לבוא לקראת המיעוטים הלא-יהודיים, ועדיין לשמור על צביון יהודי למדינה.
אישית אני לא מגדיר את עצמי כיהודי (בהזדמנות אני אקדיש פוסט לאמונות האישיות שלי, שאותו אני מבטיח שאך אחד לא יבין). אני לא קונה את היהדות, אבל אין לי בעיה אם לאחרים זה עושה טוב. כל זה לא משנה, כל עוד המדינה שלי מסווגת אותי ראשית כיהודי, ורק אחר כך כישראלי. הייתי שמח לראות כאן מדינה דמוקרטית אמיתית, ומצד שני אני מודע להשלכות שינוי הסטטוס קוו.
אין לי תשובות... רק עוד ועוד סימני שאלה.
מירי מסיקה סיימה לשיר להלילה, וגם היא הולכת לישון. יש לה הברקות באלבום, אבל אני צריך להאזין שוב כדי לדלות את הפנינים.
- לציבור הניזון מכלי התקשורת: שימו לב טוב-טוב מיהם אלה הקוראים לאולמרט להתפטר בעקבות דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד. אלה בעיקר אלה המבקשים להחליף אותו. ומי אלה? ציפי לבני, נתניהו, עמי איילון, ועוד כמה אנשים שאני לא בטוח שיהיו יותר מוצלחים מאולמרט. עזבו, חבל ללכת שוב לבחירות... חצי שנה של בלגן, חצי מיליארד שקל מקופת המדינה, ובסוף שוב ניתקע עם מנהיגים דמיקולו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
