דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 7/2007
 מן הכותרות
שקט במשרד. הרבה אנשים בחופש, ואני ממתין שמישהו יסיים משימה שלו כדי שאני אוכל להתחיל לעבוד על המשימה שלי. מולטי-טאסקינג בהתגלמותו. בינתיים יש זמן לכתוב משהו.
מפלגת הירוקים מתנגדת לחוק החדש המחייב חבישת קסדה לרוכבי אופניים. אתם יודעים מה? גם אני. בשביל זה לא צריך חוק. אגב, באותה ההזדמנות הייתי מבטל את חובת חגורת הבטיחות במכוניות וגם את הטסט השנתי. לעזאזל עם כל החקיקה הפשיסטית הזו... כל החוקים האלה באיצטלא של בטיחות הציבור, הכל בולשיט. ואם אנחנו כבר שם, אפשר לבטל גם את המגבלה של מכירת אלכוהול וניקוטין לקטינים, ואת כל המושג המטופש הזה של 'זכות קדימה'. אם אנשים לא מספיק חכמים כדי להגן על הגולגולת שלהם ועל מה שבתוכה, מגיע להם פרס דארוין.
לאחרונה ראיתי ידיעה מוצנעת לגבי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין שני כפרים ערבים, משני צידי הקו הירוק, למען טיפול בשפכים המשותפים. לא יודע מה איתכם, אותי זה מרגש. מעבר לכך ששיתופי פעולה כאלה הם הבסיס לדו-קיום משמעותי וארוך-טווח בין העמים, יש כאן הכרה במשהו שאנשים אוהבים לטאטא אל מתחת לשטיח.
המאבק היהודי-ערבי הוא מאבק דתי ותרבותי, אבל מעל לכל הוא תמיד היה מאבק על קרקעות. לא משנה כרגע מי התחיל ומי צודק, אבל המאבק הזה, מעבר לדם שהוא גבה וממשיך לגבות, הורס את אותה הקרקע שעליה נלחמים הצדדים. בכך שהעמים מנותקים זה מזה, איכות הסביבה סובלת, ובעקיפין כולנו סובלים.
הפלסטינים יושבים על הרי השומרון, והשפכים שלהם מוזרמים לנחלי השרון והמרכז ומזהמים אותם. למדינת ישראל יש אינטרס סביבתי ממדרגה ראשונה לדאוג לכך שהפלסטינים ימחזרו את הזבל שלהם ויטהרו את השפכים שלהם, מכיוון שהגרביטציה דואגת שכל מה שהם זורקים מגיע אלינו בסופו של דבר.
כבר היום רוב המאגרים התת-קרקעיים של גוש דן והשרון מזוהמים ומסוכנים לשימוש, ולכן בסופו של דבר לא תהיה לנו ברירה אלא לשתף פעולה עם כל מי שישב לידנו, ולא רק הפלסטינים. המצרים, הירדנים, וגם הסורים והלבנונים, משפיעים ישירות על איכות הסביבה שלנו, ואנחנו על שלהם. הגבולות והגדרות נועדו לבני אדם; לטבע אין גבולות.
או כמו שנאמר: אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה.
- למעשנים: אל תגידו שלא אמרנו לכם. ושוב תודה לח"כ גלעד ארדן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
