|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 תשובות לשאלון השבועי
מהו הסרט המצויר האהוב עלייך של דיסני?
ללא ספק, "פנטזיה". פילים רוקדים, ברבורים שטים, מוזיקה קלאסית, ולי נתנו תפקיד קטן אבל איכותי של שוליית הקוסם. גם אמנות משובחת וגם כסף טוב. אח"כ גם לקחו את הדמות שלי לכל הקסטות וידאו של דיסני, בכלל אחלה.
מהו הסרט המצויר השנוא עלייך של דיסני?
הסרט הראשון שעשיתי, הוא נקרא "סטימבוט וילי". זה עוד היה תחת השם האמיתי שלי, לפני שוולט החליט שהשם "וילי שפרנטהאוזן" לא עובד בשואו-ביזנס ושינה אותו ל"מיקי מאוס". בסה"כ זה היה סרט קצר, עם תקציב מזערי. עבדנו עם ציוד מתפרק, הספינה שם כמעט טבעה (פעמיים!) ופעם אחת ההגה נשאר לי ביד. היינו שם וולט, אני, הצלם ועוד איזה בחורצ'יק שהתנדב לעזור.
מה שכן, וולט היה אשף יחסי ציבור, ואיכשהו הוא הצליח למכור את זה כקלאסיקה מודרנית.
מהי הדמות האהובה עלייך מתוך סרט מצויר של דיסני?
במשך שנים עבדתי עם דונאלד, והוא אחלה ברווז. הרבה יותר טוב מדאפי, זה בטוח... תשאלו את באגס, הוא יודע. בכל מקרה, הבחור הוא מקצוען אמיתי, ואני חייב להודות שהוא אחד מהטובים ביותר כשזה מגיע ללחטוף קרשים בפנים, אין עליו.
חוץ מזה הוא הוציא אותי יותר מפעם אחת מכל מיני תסבוכות, אבל אני לא רוצה להכנס לפרטים. מה שחשוב זה שעד היום אני רואה את הברווז הזה לפחות פעם בשבועיים שלושה ואנחנו עדיין חברים טובים.
מהי הדמות השנואה עלייך מתוך סרט מצויר של דיסני?
קשה לחשוב על דמות שנואה... אבל אם חייבים לבחור, אז אולי גופי.
עבדתי המון עם גופי, הוא שיחק איתי בהמון סרטים בתור הכלב שלי שמציל אותי או שאני מציל אותו או ששנינו מצילים מישהו אחר. בעקרון הוא קומיקאי סלפסטיק מעולה, ואקרובט לא רע, אבל בחיים האמיתיים הוא לא יותר מדי חברותי, יכול להיות בגלל שהדמות שלו בסרטים די התקבעה בתור הכלב המאותגר-שכלית שתמיד יעשה לפני שהוא חושב.
בשלב מסוים באתי לוולט, זה כבר היה ממש בשנים המאוחרות, ואמרתי לו שזה או אני או גופי, ואז הוא הושיב אותי והרגיע אותי, והבטיח לי שזה לא כזה נורא והוא יתפוס שיחה צפופה עם גופי. זה עבד.
במבט לאחור, איזו דמות של דיסני היית רוצה כחבר?
האמת שתמיד רציתי לעבוד עם הארנב שמשחק אצל פו הדב. לא הרבה יודעים, אבל הוא עבר לא מעט לפני שהוא הצליח עם הדמות הזו. הוא התחיל בתור שחקן שייקספירי בכלל, אבל לא היה הרבה ביקוש לארנבים מדברים במחזות קלאסיים, אז וולט גייס אותו.
הבנתי שהוא ברנש מוכשר בטירוף ומצחיק הרבה יותר ממה שרואים על המסך... הוא נשמע כמו אחד שהייתי מתחבר איתו בקלות.
האם אתה מתגעגע לסרטים המצויירים הקלאסיים של דיסני, לפני שהתחיל ז’אנר סרטי התלת-מימד?
כן, ברור... עשיתי כמה נסיונות עם תלת-מימד, אבל זה לא יצא משהו, וגם הקהל לא התלהב. אין כמו הסרטים של פעם, עם המצלמת 8 מילימטר של וולט, בשחור-לבן ואח"כ בטכניקולור... אלה היו יצירות המופת של דיסני. היום מרימים פרוייקט של שלוש שנים, שרובו מורכב ממתכנתים ומהנדסים, ולא נשארת בכלל עבודה לדמויות, חוץ מלשחק מול מסך ירוק ולקוות שהם בקצב הנכון.
האם אתה חושב שילדים צריכים לגדול על סרטים מצויירים?
בוודאי, איזו שאלה. יש בסרטים הישנים, וגם בחדשים יותר, סוג של קסם שלא מוצאים בסרטים הלא-מצויירים. זה סוג של מציאות שנעים להכנס לתוכה, בגלל שכל דבר יכול לקרות בה, ועדיין היא תהיה נקייה ותמימה. את הילדים שלי ושל מיני גידלנו על סרטים מצויירים ואין איתם שום בעיה. נכון שיש קצת אלימות מדי פעם, אבל זה מכין את הילדים לחיים האמיתיים בצורה משעשעת ובו בזמן חינוכית.
אם היית יכול להציע רעיון לסרט מצויר, מה היה הרעיון שלך?
בתקופת הזוהר, אנחנו מדברים על שנות הארבעים-חמישים, הצעתי לוולט לקחת צעד אחד קדימה עם הז'אנר של המצויירים, ולעשות גם סרטים למבוגרים. לא פורנו (יא סוטים...), אלא דרמות רציניות, בעלות עומק, אולי אפילו איזה שייקספיר או מולייר. כמובן שאפשר להוסיף לזה את מימד האבסורד בצורה כזו או אחרת, אבל לא עם הומור, אלא עם אפקטים ויזואליים.
וולט אמר לי שהוא יחשוב על זה, ואחרי כמה ימים הוא הודיע לי שזה לא ילך. מילותיו המדויקות היו "מיקי, אתה תתרכז במשחק ואני בהפקה".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת על החיים מסרט מצויר?
אפשר להגיד שגדלתי בתעשייה הזו. את הסרט הראשון עשיתי בגיל ממש צעיר, ומאז ועד היום אני בעסק. אין ספק שהיו תקופות טובות ותקופות קצת פחות טובות, וגם הקהל בא והלך, אבל האמנות תמיד תשאר. מה שהחבר'ה ואני עשינו יישאר לנצח, ואף אחד לא ייקח מאיתנו את זה. בשביל זה שווה להשקיע מפעל חיים, ולפעמים גם לתת את הכל, כדי שכשמופיעה הכתובת על המסך, THE END, והקהל הולך הביתה קצת יותר מאושר, אתה תוכל שוב לחייך ולדעת ששיפרת קצת את העולם.
| |
 תשובות לשאלון השבועי
איך תגדיר חבר טוב?
חבר טוב הוא כזה שיעלים עין כשאני יורה במושל הנאצי ומבריח את אהובתי ובעלה לליסבון בחשכת הלילה בעזרת אישורי מעבר גנובים שעלו בחייהם של כמה וכמה אנשים.
מי החבר הכי טוב שאי פעם היה לך ולמה דווקא הוא?
שמו לואי רנו, והוא מפקד המשטרה כאן בקזבלנקה. למעשה, לואי ואני כבר שנים ביחסים של תן וקח (בעיקר אני נותן והוא לוקח), אבל לאחרונה התהדקו היחסים בינינו כשגילינו עד כמה שנינו שונאים את הכיבוש הנאצי.
מה הדבר הכי קיצוני שהיית מוכן לעשות בשבילו?
פעם הייתי עונה 'כלום', אבל מאז שלואי ואני נהיינו חברים כל כך טובים, אני מוכן לשתף איתו פעולה בכל מזימה שהוא יציע. הוא אמנם עצר אצלי במועדון כמה וכמה אנשי מפתח, אבל בסופו של דבר הוא אחלה גבר, ולא מזיקה העובדה שהוא שם לא מעט כסף אצלי בקזינו כל ערב.
השלם: יותר חשוב מחבר טוב זה....
אישורי מעבר תקפים ופסנתרן כושי בשם סאם.
אם היית יכול לעצב לעצמך חבר (תכונות, מראה, בגדים, קול וכו’)- איך היית מעצב אותו?
בתכל'ס, אני די זאב בודד (מאז שאילזה עזבה אותי וחזרה לבעלה המעצבן, אבל תמיד תהיה לנו פריס). אז אני לא ממש צריך עוד חבר טוב, הרי יש לי את לואי שדואג לי ואני דואג לו.
אבל אם כבר נכנסנו לזה, הייתי רוצה חבר קצת פחות תחמן. זאת אומרת, לואי הוא בסדר, אבל בתור מפקד המשטרה הוא קצת יותר מדי מקורב לשלטונות, אם אתם יודעים למה אני מתכוון.
מה יכול לדעתך לפרק חברות?
בגידה, ללא ספק. הידידות האמיצה שלי ושל לואי התחילה כאשר לואי בחר לבגוד במייג'ור שטראסר ובמשטר הנאצי, והוכיח שהוא לא יבגוד בי ובלוחמי החירות. אין ספק שמייג'ור שטראסר נפגע מהבגידה הזו קשות, במיוחד אחרי שיריתי בו בלב.
האם פעם קרה שחברה טובה אכזבה אותך? מה היא עשתה?
היו כמה הזדמנויות שלואי פשט על המועדון שלי, עצר כמה לקוחות וסגר את הקזינו, וזה אף פעם לא טוב לביזנס. מצד שני, אני יכול להבין אותו... הוא היה חייב לרצות את שטראסר, וגם השוחד שסיניור פרארי העביר לו זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.
האם לדעתך אתה חבר טוב? למה?
תראו, מצד אחד יש לי את החזות הזו של "לא מעניין אותי שום דבר ואף אחד, העיקר שיעזבו אותי בשקט וייתנו לי לנהל את המועדון שלי כמו שאני רוצה", אבל מתחת לקשיחות הזו (שוב, תודה לאילזה שהביאתני עד הלום) מסתתר לב רומנטי ורגיש, שמוכן לעזור לרזיזטנס בכל דבר. אני עדיין נזכר בחדווה באותו ערב כשנתתי הוראה לתזמורת לנגן את המרסלייז... אחחח, זמנים טובים.
לסיכום, אני יכול להיות חבר טוב, אבל זה תלוי מה יוצא לי מזה.
מה הסימן לתחילתה של חברות מופלאה, לדעתך?
אני חושב שהמקרה שלי ושל לואי זה הדוגמא הקלאסית. אין כמו חבר טוב שיבוא ויחלץ אותך מצרה אחרי שירית במושל הנאצי והברחת שני אנשים אל העולם החופשי. כמו כן, לא תזיק גם התערבות על 10000 פרנק בסיפור.
ומה לדעתך הוא הסימן לסיומה של חברות?
אני לא יודע מה יקרה עד סוף המלחמה. אם הנאצים (טפו) לא יחסלו אותו, סביר להניח שהוא יתקדם בסולם הדרגות של המשטרה הצרפתית, במיוחד בתור גיבור המחתרת. אני יודע שהוא שיתף פעולה עם הנאצים, אבל אני לא אהרוס לו, אני לא קטנוני.
הוא בטח יעבור לפריס בשביל איזו משרה בכירה, ואני אמשיך לנהל את המועדון שלי פה בקזבלנקה. עם הזמן הקשר ילך ויתרופף, עד שיעברו חודשים בין מכתב למכתב. אני אגיע אולי לבקר אותו (יהיה נחמד לחזור לפריס אחרי שהנאצים יסתלקו משם) ונעלה זכרונות על איזו בקבוק יין טוב, אבל החברות האמיצה כבר לא תהיה שם. אני אחזור הנה למועדון ואשאר כאן עם סאם, והזכרונות.
| |
תשובות לשאלון השבועי
פוסט זה ישמיד את עצמו בגמר הקריאה.
מתי פתחת את הבלוג שלך? האם זה היה בעקבות אירוע מיוחד?
הבלוג נפתח לצורך מבצע "שוד ושבר", שעליו אני מנוע מלדבר. כלומר, אני יכול לכתוב עליו הרבה, אבל אז אני אצטרך לעבור קורא-קורא ולהרוג את כולם.
האם הבלוג שלך אנונימי ומלא מיסתורין? מדוע?
הבלוג הוא אנונימי לחלוטין. איש אינו יודע את זהותי האמיתית או את פירוש הצפנים הפזורים בפוסטים רבים. לאנשים המוזכרים כאן ניתנים כינויים שונים או אותיות בדויות. המסתורין הוא הכרחי לצורך הצלחת המבצע, כמו שנאמר "האויב מאזין".
האם את נוהגת להזמין אנשים שאת מכירה לבלוג שלך?
ההודעות המוצפנות בבלוג מיועדות לקהל מאוד מצומצם, ובלי להבין את הצופן השזור בטקסט, לפעמים הוא נראה כבליל של שטויות. אין לי סיבה להזמין אנשים שאני מכיר במציאות לקרוא בלוג הזה, קודם כל מכיוון שזה לא יגיד להם כלום, ושנית אני לא מעוניין לחשוף את עיסוקי לאותם אלה שקרובים אלי. כמה שידעו פחות, יותר טוב בשבילי ובשבילם.
האם הכרת מישהו דרך הבלוג ונפגשתם במציאות?
חלק מההודעות משמשות לתיאום פגישות בין סוכנים. אני אישית משמש כאיש קשר, ואין זה מתפקידי לבצע פגישות מסוג זה. עם זאת, לעיתים קרובות הסוכנים אינם מכירים זה את זה ומתפקידי לשזור בהודעות המוצפנות גם תיאורים חיצוניים, ולצורך העניין אני מקבל לידיי מדי פעם תמונות מסווגות של סוכן זה או אחר.
האם את נוהגת להגיב בבלוגים אחרים, או שאת נמנית על הקוראים השקטים? האם אי פעם כתבת דברי נאצה או ביקורות קוטלות כתגובה בבלוג של מישהו אחר?
על מנת לשמור על תדמית הבלוגר הממוצע, אני זורק פה ושם תגובה בבלוג אחר, בדרך כלל בעניינים של הא ודא. מן הסתם ישנם בלוגים אשר דנים בנושאים בטחוניים רגישים (בצורה חסרת אחריות לחלוטין, עלי לציין) אבל אליהם אני לא מתקרב, כי אני יודע שהם שורצים סוכני אויב.
אני לא משאיר תגובות נאצה או ביקורות קוטלות... אין זה מתפקידי, וזה מסוג הדברים שמושך יותר מדי תשומת לב. כמובן שבמקרים קיצוניים אני יכול להעביר את חוות דעתי לממונים עלי ולדאוג שבלוג מסוים לא יתעדכן עוד לעולם.
האם הורייך או בן זוגך יודעים על קיומו של הבלוג שלך? האם הם קוראים אותו?
כאמור, אין לי צורך ליידע את הקרובים אלי, וזה גם לטובתם.
האם אי פעם השתמשת בבלוג כדי לספר משהו למישהו שידעת שקורא אותו, כי לא יכולת להגיד לו/ה את זה ישירות?
כמובן, זוהי הרי מטרתו של הבלוג.
אזכיר בהזדמנות זו ליוספוס שהחבילה תחכה לו בפראג מתחת לדגל הכחול ביום הורדים הקרוב, ושחשוב מאוד שייזהר מהבולים.
האם צינזרת דבריך בבלוג מחשש לפגוע במישהו ספציפי שקורא אותו, למרות שמאוד רצית לפרוק רגשותייך?
צנזורה היא מילת מפתח בעסק שלי, אבל יותר לצרכי בטחון שדה, ולאו דווקא בגלל רגשותיהם של הקוראים. למעשה, לפעמים אני צריך להעביר ידיעות קשות ולמסור ביקורת מגבוה על תפקודו של סוכן זה או אחר, וכל זאת בצורה גלויה לכל יתר הסוכנים. לא נעים, אבל זה חלק מהמשימה.
האם את כותבת את הבלוג בשביל עצמך (כיומן אמיתי), או בשביל לבדר את הקוראים?
מן הסתם לא זה ולא זה. אני כותב את הבלוג בצורה של יומן כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת למבצע, וכדי שקהל הקוראים לא יחשוד. כמובן שצריך איכשהו להצדיק את אותו קהל קוראים קבוע, ולכן אני חייב לשלב קצת ממתקים לקוראים המזדמנים. כל פוסט הוא מלאכת הרכבה עדינה.
האם היית מגדירה את עצמך כמכורה לבלוגים? אם לא, אז איך היית מגדירה בלוגר מכור?
זו לא ממש התמכרות... זו עבודה, וגם לא פול-טיים. ישנן תקופות בהן אני יוצא לפעילות שטח או אימונים תקופתיים, תקופות של פוסטים מועטים או הפסקה מוחלטת (אותו "טיול לספרד", למשל), ואז אני חוזר לכתוב כאן.
מהו בלוגר מכור? בלוגר שמישהו קנה אותו. סביר להניח שאותו מישהו הוא גורם עוין, אשר ינסה להשתמש באותו בלוגר כדי לשתול מסרים מסיתים בפוסטים שלו ולפזר תגובות מתלהמות בבלוגים אחרים, רק כדי לנסות לערער את שלוות הנפש של ציבור הקוראים. יש לנו צוות שמטפל גם בבעיה הזו.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
