יומנו של גנן

מחר יש לי אירוע עם ההורים של הגן והתחרות של שבועות המפגרת הזו כבר איבדה את חשיבותה וכל מה שבא לי זה לקחת את הטוסטוס ולהדרים לחיפה!!!

היום נגמר הטקס ותחרות העגלותנגמרה ומיארתי ללכת עוד לפני שהודיעו על הזוכים!!!

היה כבר מאוחר לנסוע לרמב"ם אבל פחות רציתי ללת לישון מוקדם כדי שיהיה לי מחר כוח אחרי העבודה ואיך שאני מניח את הראש על הכר (הילד והאישה נסעו להורים שלה בגלל שהיא ידעה שהיא תיהיה מחר לבד) הפלאפון מצלצל ידידה טובה שלך יעל הקו משכנעת אותי לעמוד איתה בצומת של המושב לנסות למקור את כל מנות הסושי שנשארו לה מהארוע המטופש הזה!!!

22:0 בלילה במקום לישון אני עומד בצומת בגלל שאני יודע שהיא היתה עושה את אותו הדבר בשבילי!!!

הגעתי לרמב"ם עם הבגדים של העבודה (מרוחים בנזלת על הכתף מכל הילדים שבכו במשך היום) הפעם בנסיבות הרבה פחות משמחות.

אני מגיע אל חדר מספר 19 ואני רואה את אבא שלו עומד ליד המיטה שני אנשים מהכפר שלו שבאו לבקר אותו בדיוק יוצאים מן החדר. אני ניגש אליו ונותן לו חיבוק!!!...........