היי כולם,

תסלחו לי על חוסר העידכונים- הייתי מאוד חולה ותקועה בעיקר במיטה בזמן האחרון, ואני גם עמוסה למדי.

כמו שאתם שמים לב מהכותרת (או שיש צורך להפנות אתכם לשם) הפוסט הזה סביב חליפות.

pantsuit, ובתרגום חופשי-חליפת מכנסיים, נראתה לראשונה ב-1920, והושפעה בצורה קיצונית מהמראה הגברי. אני לא יודעת כמה מביניכם יודעים, אבל נשים נהגו לצרף לחליפות גם כובע, מקל הליכה ומונוקל. מה שמבטא ניגוד מוחלט לשנים שלפני כן, שנשים בסך הכל היוו מכונת ילודה ואחראיות לניקיון ועבודות הבית, אבל נעשה שינוי אדיר; נשים החלו לצאת לעבודה, להביע דעה ולהיות יותר מעקרת בית, והשינוי הזה, מן הראוי, התבטא גם באופנה.

בעיניי לשלב את זה עם מקל הליכה ומונוקל זה טיפה היסחפות, ובעיקר מזכיר לי לורד אנגלי שמגיע לבקר את אליזבת' הראשונה, אבל אולי זאת רק אני  

אבל מאז, דברים השתנו.חליפה יכולה להיות במיליון וריאציות שונות. היא יכולה להיראות נשית, עסקית או גברית.

המראה הנשי היה באופנה מ-1940 עד 1990, אבל גם היום הוא בהחלט עובד. פריטי הבסיס שלו הם חצאית עיפרון וז'קט פלפום. אפשר להוסיף לו חגורות דקות, סיכות דש שיוסיפו לו אלגנטיות ואם באמת בא לכן להתפרע- כפפות. אבל אני ממליצה לשמור את זה לביקורים באירופה\תחפושות\סבתא.

מהצד השני, עומדת החליפה הגברית, שבעיקר התחילה להפוך לאופנתית בשנות ה-80. Power suits, שמאופיינות בכתפיים בולטות, חיתוכים חדים ובבסיסן משדרות מראה נוקשה וקשוח, בצבעים בולטים ועם עניבות. לרב הן עשויות מטוויד בצבעי אפור וחום.

המראה הזה יוצר לוק נוקשה, כמעט מתנשא אפילו בעיניי, ומומלץ לרכך אותו עם נעלי עקב קטלניות (שיהוו איזשהו סתירה לגבריות שבחליפות הללו), צעיף דקיק או איזשהו תכשיט עדין.

אבל מעל כולן, עומדת le smoking, של איב סאן לורן המדהים. היא נראתה לראשונה ב-1966, ובגדול, הייתה החליפה הראשונה לנשים שזכתה לתשומת לב אמיתית מצד התקשורת והקהל.

ז'קט שחור, ארבעה כיסים מכופתרים ומכנסיים- זה כל הקסם. בבסיסה, le smoking, היא חליפת טוקסידו, והיא פרצה דרך חדשה בעזרת יצירת מראה אנדרוגיני ומינימליסטי לנשים.

היא מהווה חלופה לשמלה השחורה הקטנה המסורתית שכולנו כל כך אוהבות או לשמלת ערב, ואני לא יודעת מה איתכם,אבל בעיניי- חלופה הולמת במיוחד.

כמובן, שלא ניתן לוותר על השדרוגים הצפויים מראש לדגם שכל כך הצליח ונשאר נצחי.

ב-1968 המכנסיים הארוכים הוחלפו במכנסי ברמודה, באמצע שנות ה-70 החליפה שודרגה לסרבל, וב-1996 הז'קט השחור הוחלף בז'קט מחוגר עם הדפס ספארי.

ובכל זאת, le smoking בגרסתה המינימליסטית, בעיניי, היא המנצחת.

חליפה היא לבוש הולם, אלגנטי ומדויק, אבל צריך לדעת לאן, מתי ובאיזה גיל ללבוש אותו.

אבל בשביל ליצור חליפה, לא חייבים ללכת על הז'קט והמכנס המחויטים עם החולצה המכופתרת, אפשר ואף רצוי ליהנות ממנה.

מראה נפלא ללימודים או ליום קז'ואלי הוא ז'קט מחויט בצבעים בהירים, חולצת בייסיק וג'ינס סקיני\ישר\קצר לאלו שרוצות להתפרע.

ז'קט מחויט אפשר גם לשלב עם שמלה פרחונית\עם קפלים, וזה ייצור ניגוד כיפי, משחק בין רך לנוקשה, בין גברי לנשי.

עוד דבר שהוא תמיד כיפי הוא ללבוש חליפה בצורה הבסיסית ביותר שלה, אבל עם פריטים משדורגים. למה חייבים להשתעמם עם מכנס שחור ישר, ז'קט שחור וחולצה מכופתרת לבנה?

חולצת טישירט או חולצת בייסיק, צבעים בולטים, מכנס קצר, בדים ייחודים או דוגמאות- הכל הולך כשרוצים לשדרג חליפה משעממת לחליפה מגניבה, וזה מה שאני עשיתי היום. לקחתי את מבנה ה-ז'קט-חולצה-מכנס, ושידרגתי. 

(תמונה נוראית, אבל, הייתי צריכה תמונה הולמת של הז'קט).

ז'קט: של אחותי, מפריז.

חולצה: במקור שמלה של זארה. נקנתה בסוף עונה של שנה שעברה במחיר שווה של 120 ש"ח, היא מגיעה עד הברכיים וההמשך שלה הוא הבד התכול המקסים הזה עם שכבה תחתונה כמעט בלתי נראית ולבנה. מסוג השמלות שאיכשהו מוצאות את עצמן שוכבות במדפים האחוריים\עליונים שבארון, וכל פעם שאני רואה אותה אני מביטה בה וחושבת "איזו שמלה מקסימה, למה אני לא לובשת אותה יותר?", וגם אז בוחרת שלא ללבוש אותה משום מה. הגיע הזמן שיעשה בה שימוש, גם אם בתור חולצה

מכנס: זארה גם כן. מפריטי הבייסיק המצוינים שלהם.

הנעליים הכי יפות בעולם: פול&בר. 200 ש"ח בלבד, שוות כל אגורה! נוחות ומדהימות.

שרשרת: סבתא.

אני חושבת שהמראה הזה משקף בדיוק את דעתי על חליפות. את הנ"ל אפשר ללבוש גם לטיול ברחובות העיר בבהריים, וגם עם עקבים שחורים לפאב בערב. עם מכנס ארוך או חצאית עיפרון, המראה הזה בעיניי גם יכול להתאים ליום עבודה קז'ואלי.

אני אוהבת לקחת את הבסיס, ולשדרג ולהוסיף ולשנות אותו.

מה אתכם? אתם אוהבים חליפות, בכל וריאציה שהיא? או לפחות חלקים?

off topic הגעתי למומלצים. תודה

סופ"ש ושבוע נעימים לכולם