tempted.
|
| 5/2008
im like so out of life
טוב, אז לא עברתי את המבחן הראשון.
ת'אמת לא חשבתי שאני אבכה, אבל ברגע שהתקשרתי לאמא שלי התחלתי להזיל דמעות.
כל כך התאכזבתי מעצמי.. אני לא רוצה להישמע כנרקיסיסטית, אבל אני באמת חושבת שהמבחן עצמו היה כל כך לא..אובייקטיבי.
אם היו רואים את העבודות שלי..
בכל מקרה, השנה לא הולכים לבצלאל, אלא ננסה עוד פעם שנה הבא..
אמא שלי אמרה שכדי לי לנסות גם באוניברסיטה בחיפה, אבל איך יסביר לה שאני לא יכולה לעזוב את ירושלים, לעזוב אותו?
למרות שמי יודע מה יהיה בשנה הבאה..אולי ניסע ביחד. הלוואי.
כל היום התהלכתי בבית כמו זומבי, שקעתע בדיכאון ורחמים עצמיים. כמה עלוב.
רבתי איתו היום מאה פעם, מאה פעם השלמנו-הכל בטלפון, כי אפילו לראות אותו לא יצא לי.
כמה עוד כוח יש לי? כמה זמן אני ישאר שפויה?
כי זה כבר לא נורמלי מה שהולך איתי.
בעזרת ה', החודש אני יעשה את הקעקוע הנחשק (אני מרגישה כמו נרקומנית, אני חייבת את הדיו הזה מתחת לעור)
דברים שאני חייבת לעשות:
- למצוא עבודה
- להסתפר, לצבוע שיער
- לחדש את המלתחה
- לנסוע לים עם מרטיני
- להוריד 2 קילו
- לא להזניח חדר כושר
- להיות איתו
עריכה:
אני מפחדת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Luxuria
