אני פשוט לא מאמינה על עצמי....למה אני עושה את זה?!!?!?! אני נראה לי בכוונה עושה את זה...אני בכוונה נכשלת בלימודים כדיי שאח"כ פשוט לא תהיה לי ברירה ואני אנשור...אני פשוט כל כך עייפה..בשיא הרצינות.... ממש ממש ממש עייפה...נמאס מהכל..... מהסרטן, מהעבודה, מהלימודים, מבנים, מאהבה, מהכל!!!!!!!!

הנה למשל ביום ראשון היה אמור להיות לי מבחן קיץ בהיסטוריה ואני החלטתי שאני אלמד וזה ואני אגש, אני הוצאתי את המחברת ואפילו לא פתחתי אותה כדי לקרוא וללמוד קצת...... מה קורה איתי??!?! כנראה שבאמת נמאס לי.... אני כל הזמן חושבת שכדורים הם פיתרון..... אבל איכשהו דוחה את זה עוד ועוד, אני לא יודעת מה אני רוצה..הייתי רוצה שמישו אחד לפחות יביא לי רעיונות, שיעזור לי, שיציל אותי מהמצב הזה...כבר נמאס, ואני כבר לא יכולה...אני מסתובבת במלון בעייפות....אני הריי כל כך אהבתי את המלון, אני הייתי מחכה למשמרות, ומה איתי עכשיו?! אני כבר ממש לא רוצה כלום, אפילו את האהבה שלי אני לא רוצה...טוב אני הייתי רוצה שיהיה לידי, אבל כבר מתחיל להימאס מהכל....למה?! למה יש אהבה בעולם?! למה לומדים? למה צריך כסף? למה אי אפשר לחיות כמו בימי האדם הקדמון?! בלי לימודים, בלי כסף, לנשים היה ייעוד אחד..בלי הרבה בעיות......

טוב על מה התחלתי לדבר כבר, הטיפשות שלי כבר מתפשטת.....טוב..להתראות..עד הפעם הבאה כשארצה לכתוב........