אני אספר על מה שקורה איתי עכשיו..בגלל שכולם שואלים אותי שאלות..וקשה לי..ובא לי כל הזמן לשבת לבד ולהסתגר באיזה חדר...ואפילו עכשיו אני כותבת את זה ובוכה...

אני וטוליק נפרדנו...ואני כולי מאוד עצובה..כי חשבתי שאוכל לשרוד..לא קרה כלום..אז הנה אני..הרוסה ושבורה..צריך רק לתת לזמן לרפא את הפצעים..אבל האם יש לי זמן...כי  דווקא יש לי רעיונות אחרים בראש....אני לא יודעת מה לעשות...אני כבר השתגעתי..

ועוד נפרדנו 3 ימים לפני יום האהבה..ואני תיכננתי כל כך הרבה דברים..חודש שלם תיכננתי..וחישבתי כל שנייה מה נעשה..כל יום הייתי מתכננת משהו אחר..כי זה היה אמור להיות החג אהבה הראשון שלי ושל טוליק..אבל..... :( נפרדנו...

(נמאס לבכות...אבל לא יכולה לעצור את הדמעות...קשה בלב אבל יודעת שזה לא יתעכב....) לא רוצה לבכות אבל גם לא רוצה להיות לבד...ואני כבר כל כך הרבה זמן לבד...כל כך הרבה זמן....שזה כבר נהיה קשה...כל הזמן הזה...הייתה שנה משונה..אבל כמה שאני אוהבת אותו....ולמה זה קרה?! כי אני מטומטמת....אבל אולי לא...אבל בכל זאת יוצא שאני המטומטמת היחידה בהכל..מה אני רבה עם כולם...למה? מה נסגר איתי..רבה ובוכה...בוכה ורבה....ועכשיו העיניים אדומות..מלאות דמעות..ואני בקושי רואה מה אני כותבת..וקשה לי לנשום...כאילו משהו תקוע לי בלב..ובגרון...למה זה היה צריך לקרות...בטח זה בגלל שאני מפגרת...סתומה...רבתי איתו על כל דבר קטן...על כל דבר...ולא הייתי צריכה...אבל עכשיו אין לי מושג אם הוא חוגג...או שהוא שבור..כי הוא אומר שהוא שבור..אבל הגעתי למצב שאני כבר לא מאמינה למה שאומרים לי...כי אני כבר לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הוא החזיר לי אהבה..ושהוא נתן לי הרגשה שהוא אוהב אותי..זה שהוא היה איתי לא אומר שהוא באמת אוהב אותי...הכל יוצא מנקודת מבט שאני צריכה לסמוך עליו...

אבל למה כל כך קשה לי..אולי כי לא סמכתי עליו מספיק...כן..יש מצב...הכל כל כך משונה נהיה...עכשיו רק נשאר לחכות לימים הבאים..ולראות...לחכות...כל מה שנשאר לי לעשות זה לחכות לאותו יום.......רק לחכות...אבל נמאס לי....פשוט לא בא לי...בא לי פשוט לסגור את עצמי באיזה חדר...וללכת לישון ולא להתעורר..נמאס לי מהכל...מההורים..מהריבים שלהם..מהאח שלי שלא מפסיק לריב איתי על כל דבר....ומכולם..כל העולם הזה צבועים..אני מתקרבת למישהו ואני מגלה שיש לו כוונות נסתרות..כל אחד כזה..אני נקשרת למישהו...וחושבת שזהו הוא יבין אותי..ואז הוא מביא יציאות מפגרות שרק מראות עד כמה שהוא לא מי שחשבתי...

ואני מקווה רק שאני ארגיש יותר טוב...נשאר לי רק לקוות...ולחכות...

מקווה שעוד אעדכן פה..כי זה המקום היחיד שאני יכולה לשפוך את הלב בו....