מכל הייאוש,החוסר מזל,האכזבה,המחסור בכ"כ הרבה דברים שהיום יום גרמו לי להתרגל בלעדייהם,
אני מוצאת את עצמי עוד מחייכת ועוד אומרת שהכל טוב לי.
ואולי כי השינוי שהתחלתי לחולל בתוכי עוזר לי להתרגל לזווית ראייה חדשה שיותר טובה לחיים שלי.
לא לקחת הכל בכבדות,לקחת הכל בקלות.
להתמודד עם הדברים בצורה הכי קלילה שיש,לחשוב שהכל לטובה.
מן ימים מוזרים כאלה שחולפים.
עייפות לא מוסברת,שיינה מוזרה,חיוכים שטובים בשבילי ובכי שמתפרץ פיתאום ללא כל התראה,או כל סיבה שהיא.
ומצידי זה בסדר.
מצידי זה בסדר לפרוק את הכל בדרכים אלו.
לומדת לחיות עם עצמי,לומדת לא לצפות מאנשים להשאר פה,לומדת לסמוך על האנשים האמיתיים באמת,
לומדת לחוות חוויות ולא לחשוב יותר מדי,לומדת ללמוד,לומדת לשאוף יותר,לומדת להשתנות,אני לומדת להצליח.
כן,אני לא רוצה להכחיש כי אולי ההכחשה לא ראויה פה..
יש מחסור בכ"כ הרבה גורמים שאולי איתם החיים שלי היו נראים יותר שלווים וטובים.
אבל אם הם אינם,אז הם אינם.
אני חושבת שיש סיבה מספיק טובה שהם לא פה,אולי כי הם לא צריכים להיות פה ואת הסיבה אני לא אמורה לדעת.
אולי מעצם העובדה שאני אדע אותה בהמשך.
אני קובעת את הגורל שלי,אלוהים רק משגיח מלמעלה שעל הטעויות שלי אני אשלם,ושמהחוויות שלי אני יהנה.
זה לא מלחמה פה.
היא תחזור להיות עוד בסדר.
jealousy ,
look what you've done.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
