אתמול הייתה את המסיבת סיום של החטיבה,אחרי זה הלכנו לים..
היה כייפ בסה"כ ..
גם דיי עצוב שכל התקופה הזאת נגמרת,עד שהכל התחיל להסתדר ..
בכיתי,אומנם לא מסיום החטיבה..או שאולי כן,נראלי שזה פשוט היה רגשות מעורבים אתמול.
הכל התערבב לי..
מה שראיתי אתמול מול העיניים שלי וגרם לי להבין שזה נגמר,והפעם זה באמת,אולי כי אני בנאדם כזה שהולך עם הראש בקיר וחייב עובדות מול העיניים וחייב להכאיב לעצמו כדי להבין שזה נגמר באמת..
אתמול הבנתי את זה,אתמול הבנתי שזה נגמר והפעם זה רציני.
גם התקופה הזאת נגמרה,הרבה דברים הסתיימו להם אתמול..
ואולי זה טוב ככה..
כ"כ בכיתי אתמול,בכיתי והוצאתי כמעט את הכל..
ללכת על הים ולבכות..
לבכות אפילו שאתה לא יודע למה..
רק כי אתה רוצה לבכות,להשתחרר,להוציא את זה..
אני כ"כ מבולבלת ולא מבינה הרבה דברים..
אני יודעת שאני הולכת לאבד הרבה בטווח הקרוב,
אבל אני חושבת שאני גם אקבל ואפיק דברים חדשים..
-
' אני לא מאמין בסוף רגוע
אני לא מאמין שיש סוף קל
אני לא מאמין בסוף של עצב
אני לא מאמין בסוף בכלל ..
אני לא מאמין שיש לי דרך
אני לא מאמין שהיא אחת
אני לא מאמין שיש אחרת
אני לא מאמין בזה בכלל ..
יש אהבה טובה לנצח
והיא מכה בי לפעמים
והיא מראה לי את הדרך
כשאני אבוד בפנים
יש ימים טובים של אושר
הם מביאים איתם תקווה
אז גם אם לפעמים זה חושך
יש אור שמחכה לי
הוא מחכה לי בפינה
אני לא מאמין בסוף של מוות
כי יש עוד כ"כ הרבה לחיות
אז גם אם זה נראה שרע לי
אני לא מאמין באשליות ...'
3\\\\\\\\\\\\\\\\\\\>
-
יחי התחלות חדשות וטובות .
אמן.