טוב הרבה זמן לא עידכנתי אז הגיע הזמן.
השנה שלי עומדת להסתיים, לפני שנה בידיוק קיבלתי פטור מהצבא למשך שנה והנה בעוד שבועיים זה נגמר וביום שלישי אניה ולך להתייצב בבקום לועדה רפואית שתקבע אם אני כשיר להתגייס מחדש או לקבל פטור קבוע.
המצב הזה של החוסר ידיעה אם אני חוזר לצבא או לא גורם לי להרבה חששות, כי אני לא רוצהלהתגייס מחדש, אני רוצה להישאר אזרח, יש לי עבודה טובה (מבחינת קורות חיים ולא שכר לצערי).
קיבלתי קידום בעבודה, אני עכשיו מדריך קורס ובכיר במוקד, זה קידום מבחינת הקורות חיים במיוחד כשאני מסתכל על זה בתור הישג לנער בן 20.
ולכן זאת אחת הסיבות המשמעותיות שאני לא רוצה לחזור לצבא כי יש לי עבודה טובה, אם הייתי מובטל בבית לא היה אכפת לי.
אני גם רוצה להתחיל ללמוד יש לי הרהב דברים שאני רוצה להספיק ואני צריך לנצל את התקופה הזאת שניתנה לי במקום הצבא ללימודים, לשפר מה שצריך ואז לגשת לתואר. יש לי גם את הדילמה איפה ללמוד ואיפה לשפר ואיפה לגור והכל.
אפילו החברים שלי מעצבניםא ותי, אני בסוג של מרמור. כפי שאמרתי תמיד רוב החברים שלי בצבא או החברים בעבודה ואני לא מרגיש אמיתי איתם, לא מרגיש שהם באמת חברים, אתמול האנשים האלו יצאו בלעדי ולא כי לא רציתי אלא כי אחד מהם החליט שבטח לא בא לי כי יום לפני הוא שאל אותי אם אניר וצה ללכת למסיבה ואמרתי לא, אבל זה היה מסיבה באותו יום לא ביום שישי למה אתה לא שואל?
ובכלל היו הרבה מקרים שכאילו שפתאום החבירם האלו ידעו לצאת לבד כי הם במסיבה נפגשו עם חבורה אחרת, למה אני יודע לצרף אתכם לחברים שלי ואתם לא? למה שאני צריך טרמפפ אתם עושים פרצוף כאשר אני תמיד עושה את זה? לפעמים זה מרגיש לי שזה רק חברים ליציאות כשצריך ואין ברירה, למרות שאני אוהב אותם ונהנה איתם זה לא באמת אישי, כבר לא. פעם זה היה עכשיו ממש לא.
אני צריך חברים חדשים, אולי שוב המעבר למרכז יעשה לי טוב ואולי גם לא. זה משהו שאני ממש רוצה לעשות לעבור למרכז.
קיצר סתם חששות ומרמרור הוצאתי פה אבל לאחר הרבה זמן ללא עדכוןה ייתי חייב.
כינוי:
מישהו חמוד:)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
