המון זמן לא כתבתי, והיום הרגשתי את הצורך לכתוב.
אסכם בקצרה את מה שעברתי לאחרונה, השתחררתי מהצבא, התחלתי מקום עבודה חדש לפני 8 חודשים, טוב לי ואני מרוצה מהשכר, השתחררתי מהצבא סופית על בריאותי וחי בחופשיות את חיי השגרה שלי:)
העבודה החדשה היא לא בעיר שלי, צריך לצאת ממנה עי הליכה ארוכה לתחנה ותחבורה ציבורית שעוברת פעם בשעה, לא יכולתי לסבול את זה, ללכת חצי שעה בחום, ועוד לחכות לאוטובוס. ובסוף יום עבודה לחכות שוב שעה לאוטובוס או לטרמפ אם מישהו מהעבודה יןצא גם באותו רגע ולרדוף אחריו שיחכה, אחרי הכל עבודה עם לקוחות-אין לי שעה קבועה לסיום.
אתמול קניתי רכב, הוצאתי עשרות אלפי שקלים על רכב. אני מרוצה מהרכב אבל כשהתחלתי לראות את ההוצאות שהם שלי עוברת לי המחשבה והשאלה "זה היה כדאי?" כל בוקר שהלכתי לעבודה אמרתי אני רוצה, אני חייב, אני לא יכול יותר, ידעתי כמה הוצאות יהיו לי בחודש ועדיין אמרתי אני עושה את זה, ועכשיו פתאום שזה אצלי, |הייתי צריך?" אין ספק שזה ישמש אותי להרבה דברים ותהיה לי נוחיות בכל הנוגע להגעה לעבודה, ליציאות,סידורים. העניין הוא שתמיד כשרציתי את האוטו קיבלתי מההורים, חוץ מימי שישי שאמא שומרת שבת אז לא נתנה לי את האוטו ובשעות היום כשאמא בעבודה. לכן אני לא יודע פתאום מרגיש שאולי כבד לי? היה נחוץ? במקום לבוא ולהתלהב ולצעוק "קניתי אוטווו, הוא שלי, שלי!" אני ברגוע, נהנה אבל לא מתלהב אולי זה רק הצד החסכן שלי שכרגע שולט על המצב? יכול להיות.
בנוסף לכך, אתמול סגרתי את טיפולי הלייזר שכ"כ רציתי, מגיל 17 חיכיתי לזה, להיות בגיל המתאים. אני גם חושב שסגרתי במחיר טוב עם כל מה שרציתי אחרי סקר שוק ארוך. אולי בגלל זה אני כרגע לא מתלהב, ככ הרבה הוצאות ביחד, אומנם הוצאות שתיכננתי תמיד אבל פתאום מרגיש לי כבד, לחוץ ותכלס אני יעמוד בזה כלכלית אני פשוט חושב על העתיד אם ארצה להיות סטודנט/לעבור למרכז מה אעשה אז? האם באמת הרכב הזה היה נחוץ? מקווה שזה הרגשה של כמה ימים עד שיעבור לי.
אולי באמת צריך לחזור לפרוק מידי פעם. לעדכן קצת את הבלוג.
כינוי:
מישהו חמוד:)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
