The life of a teenager boy

אני ואמא כבר לא מדברים שבוע, זה כ"כ מוזר לי.

בתכלס? מגיע לה. אני ואחי רבנו ואמא עשתה הכל בשביל שאחי יהיה מרוצה. צעקתי עליה בתגובה שלא היה לה אכפת ממני והיא פשוט כביכול "הענישה" אותי בכך שהיא אמרה לי לשכוח מהאוטו בתקופה הקרובה כולל הנסיעה המתוכננת עם האוטו למצעד.

הריב היה בשבועות. במהלך החג ניסיתי לדבר והתעלמה ממני וגם למחרת ועכשיו בגלל שאני לא מדבר איתה היא אומרת למשפחה שהיא מחכה שאני אדבר איתה. 

הריב היה דיי טיפשי אבל פשוט נמאס לי כל הזמן שאמא מנסה להשתיק אותי או את בני המשפחה כדי שאחי הגדול יהיה מרוצה ובכל זאת אני זה שמקבל את העונש. כששאלתי את אחותי למה אמא לא מדברת איתי קיבלתי בתשובה "היא אמרה שבטח אתה רק תנסה להתחנף לקבל את האוטו למצעד", את רצינית? ומה חשבת שאחרי המצעד אדבר איתך כאילו כלום ואבוא להגיד לך תודה אמא שלא הבאת לי את האוטו, תודה "שהענשת" אותי? למה את חיה בסרט שתענישי אותי ואז יעבור המצעד ואתנהג כאילו כלום, כאילו לא הענשת וכאילו לא התעלמת ממני יומיים. מעצבן אותי שהיא יודעת שהדבר היחיד שאני משתמש שהוא שלה זה האוטו והיא מחפשת אותי.

בסופו של דבר יצא מצב שנסעתי לבד למצעד באוטובוס כי ידידות שלי לא אוהבות אוטובוסים וגם כי החלטתי לעשות את השבת במרכז אז הן לא רצו לחזור לבד לצפון.

הגעתי לגן מאיר וצעדתי עד חוף הים לבד, אותם יודעים מה? נהנתי:) איכשהו רשת אורנג' החליטה לקרוס ולא יכולתי לדבר עם אף חבר שהיה שם אז צעדתי לבד. בחוף הים כבר נפגשתי עם חברים והיה יותר נחמד.

לאחר המצעד נסעתי לאחותי לפ"ת עשיתי שם שבת, בערב לאחר המצעד יצאתי למסיבה להשתחרר קצת ולהנות, הרבה זמן שלא נהנתי במסיבה.

אחותי סיפרה שאמא הייתה בהלם כשאמרה לה שאני לא עושה את השבת בבית, כאילו את באמת חיה בסרט, חשבת שתענישי אותי ולא אסע ואוותר על התוכניות שהרסת לי?=\  היא מתלוננת לאחותי שהיא מאוכזבת ממני שאני לא מדבר איתה ואמרה "מה אסור לי להעניש אותו?". נו באמת, אני ילד קטן? להעניש. זה לא להעניש זה לפגוע.

קשה לי לא לדבר איתה, אין מי שיכין לי לאכול, ואני רגיל לדבר איתה כמה פעממים ביום. אבל הפעם אני אלמד אותה שהיא לא יכולה לעשות מה שבא לה ואחרי זה לבוא בציפיות שאני אתחנן. אני יודע שהיא התאכזבה כי היא לא ציפתה ממני לתגובה כזאת, אני בד"כ הילד שעוזר מגבה ומבין.

אבל אחרי הכל נחמד לי לראות שהיא מבקשת מאבא או מאחותי לדבר איתי ולשאול לשלומי, אחלה שליחים:P

מקווה שזה כבר יגמר (מיוזמתה) מתישהו.

אעדכן שאמא דיברהא יתי כי אחותי עשתה לה תכסיס דיברנו על הכל היא קצת כעוסה אבל יעבור לה

הרבה זמן שלא כתבתי כאן, רציתי לכתוב אבל לא יצא או סוג של עצלנות.

מהפעם האחרונה שכתבתי קרו כ"כ הרבה דברים,

הפטור שלי בצבא הסתיים גייסו אותי בשיחת טלפון יום לפני, נכנסתי להלם הייתי צריך להכין הכל בפחות מ24 שעות. הגעתי לתל השומר ואחרי יום ארוך אני על מדים ירוקים וחדשים, נראה כמו חייל צעיר שהתגייס ללא ניסיון, ללא תג יחידה ועם כומתת בקום, הייתי בהלם לא ידעתי מאיפה זה בא לי, לא באמת חשבתי שאתגייס. רצו לשלוח אותי לקצין מיון וכל הזמן התלוננתי על כאבים חיכיתי שבוע לפגישה עם קרדיולוג שבוע שהלכתי וחזרתי כל יום מהצפון לתל השומר, עד שבאמת פגשתי את הקרדיולוג ששיחרר אותי לעוד 3 חודשים. זה כ"כ מעצבן תנו כבר 21 וזהו, למה אני צריך להרגיש תקוע בחיים שלי? אני מחכה לועדה רפואית בבקום עם כל האנשים שהתגייסו רק אתמול ושואלים אותי מה מתי התגייסת? אנשים ניסו לעוף עלי שאולי אני צעיר ואני כזה "אני כבר שנה ו8 בצבא" מה אז למה? כאילו מבחינה אחת הרווחתי פה שנה וחצי מחוץ למסגרת משהו שאנשים אחרים היו חולמים עליו אבל זה ממש תוקע את החיים! רצו לקדם אותי בעבודה ולא יכלו בגלל הצבא אז קידמו מישהי אחרת כי צריכים את התפקיד עכשיו ולא בעוד חודשיים אחרי שאקבל תשובה אם אני חוזר או לא.

אני מתחיל לחזור קצת ללימודים אני צריך לחזור להשקיע הרבה זמן לא הלכתי מאז שקיבלתי את הקידום למדריך קורס. התחלתי גם לחפש מקומות לשיפור בגרויות אבל שוב אני תקוע ולא יודע איך לעשות את זה בגלל הצבא, אני לא יכול פשוט לבוא ולהירשם כי אם יגייסו אותי מה סתם נרשמתי? סתם הוצאתי דמי הרשמה? הצבא הזה כ"כ תוקע אותי. אבל הקטע ש21 נפשי אני לא רוצה להוציא כי ישאר לי כולה שנה אחת להיות במסגרת הצבאית.

שבוע שעבר טסתי לפראג עם ההורים, היה ממש נחמד אבל משום מה לא התלהבתי או הרגשתי שממש נהנתי, אולי בגלל שזה היה עם ההורים? אולי בגלל שפראג לא הדהימה אותי כמו ברצולנה כמעט לפני שנה? אני לא יודע.

אני עדיין מרגיש מרוחק מאנשים, אני עדיין לא מרגיש שיש לי מישהו קרוב שבאמת יבוא לקראתי שאצטרך, עדיין לא מצאתי מישהו שאפשר לסמוך עליו בהכל, כמובן שיש את הבודדים האלו אבל זה עדיין לא חברות של 100% אלא חברות טובה אבל שונה. אני לא יודע להסביר חסר לי, חסר לי חסר לי.

התחלתי סוג של שינוי ודרך חדשה עם עצמי מקווה שאצליח ושהתוצאות יהיו בהמשך.

שבוע טוב לכולם:)