הרגע הזה שאת חוזרת מדייט...

והוא היה אפילו מוצלח

והוא היה מצחיק, וחמוד ממש, וחנון בדיוק כמו שאת מעדיפה

והוא ממש ביישן וזה מקסים בעינייך

והוא קצת קטן ממך בגיל אבל לא הרגשת את ההפרש בכלל

והוא ליווה אותך הביתה וביקש יפה לסיים את הערב בנשיקה

והוא מנשק ממש לא רע בכלל

ואת מקווה שהוא עבר באוטובוס בדיוק כשהתנשקתם ויצאו לו העיניים מהחורים

ואת חוזרת לבד לדירה הריקה והבודדה, כי יש לך מינימום סטנדרטים

ואת מתיישבת על המיטה ומתחרטת על שהסכמת לצאת איתו

ואת מחניקה דמעה כי באג'נדה של היום החלטת לא לבכות עוד

ואת מסתכלת על עצמך ערומה במראה ורואה לב שבור דרך גוף מתחדש

ואת חושבת "איך עזאזל אני ממשיכה הלאה?"

וכל מה שרציתי זה שתחזור.

וכל מה שאני רוצה זה להעביר את הזמן עד שתיזכר. עד שתחליט. עד שתאזור את האומץ.

וכל מה שאני ארצה זה להיות איתך.

The greatest thing you'll ever learn, is how to love and be loved in return

ומה אם למדתי את זה, אבל זה מוגבל למישהו ספציפי?