מקוריזם טהור

עידכונים מהשטח

קודם כל שתיהיה לכם שנה מעולה חברים.

מחר אמור להיות לי יום לימודים ראשון של השנה האחרונה, אבל כיוון שאני סטו"צ ברוב זמני ונשארו לי רק המקצועות: אזרחות, הבעה וספורט בתיכון אז אני לא מתרגש בכלל כפי שחשבתי שאתרגש ביום בו אהפוך לשמיניסט. פשוט לא ממש מזיז לי, זה די עצוב למען האמת חוסר האכפתיות שניהיה לי כלפי הכל. בנוסף, להבדיל מרובכם אני לא מתחיל מחר את הלימודים , אני אתחיל מתי שיתחשק למחנך החפיפניק שלי להתחיל(שאגב הוא מחנך עוד כיתה מלבד כיתתי, כי למה שכיתה אחת תסבול אם אפשר ששתי כיתות יסבלו?).

אז נכון לעכשיו מחר אני אמור לעבוד. זה יהיה היום הראשון בעבודה החדשה אחרי שעברתי שם ראיון +הדרכה, אני סוף סוף מתחיל. מדובר במכון סקרים, מקום נחמד, עם עבודה לא קשה כמו המלצרות בבית מלון בה עבדתי לפני, כתוצאה מכך גם השכר לעומת המלצרות נמוך (אלא אם כן אני אעשה המון סקרים בשעה ואחזיר את הכסף בבונוסים)וגם אין אכול כפי יכולתך במשך רבע שעה :(. כבר הכנתי את עצמי נפשית לכך שמ15:00 עד 22:00 אני הולך לחטוף המון ניתוקים מחר.

בנוסף לעבודה הזאת אני גם כותב לאתר די מוכר בישראל (ברשותכם לא אפרסם את שמו כרגע ממניעים השמורים לי) ומרוויח שם לא רע בכלל (בהנחה שאקבל את הכסף בלי בעיות, אני נוטה לחשוד שלא ישלמו לי שם מסיבה כלשהי).

אם כבר אנחנו בענייני עבודות וכסף אוסיף ואומר שיום רביעי אני אמור לקבל עוד 1000 ש"ח מלגה מהעיריה עבור פרוייקט פר"ח בו חנכתי אשתקד את "דודי" (כן. דודי החונך ודודי החניך, לו רק היה לי שקל על כל פעם שמישהו התלהב מזה...). שהכסף הזה תוכנן ללכת לאילת אבל אני והחברים פשוט גרועים בלארגן דברים, וכמה שאנחנו מנסים אנחנו לא מוצאים תאריכים טובים, מחירים טובים ובתי מלון טובים. אני עדיין בתקווה שניצא, אני כל כך זקוק לחופש הזה אחרי שלמדתי כל הקיץ כמו חמור את הקורסים הארורים שהם חלק מהתואר הארור. אם לא נצא לאילת אני אתן את זה להורים שלי, האונ' הזאת עולה להם יותר מדי ובתור בן בכור עם ארבעה אחים קטנים מאוד קשה לי להיות הנטל הכלכלי על שני ההורים. זה פשוט לא אני.

עם חלק מהכסף שארוויח אני מתכנן לקנות אורגן, בתקווה שהוא לא ישב בבוידעם כמו הגיטרה. מי יודע, אולי אחרי האורגן עוד תוכלו לשמוע את השירים שהלחנתי במלואם עם מוזיקה אמיתית ברקע במקום תיפוף על השולחן. אבל לא מבטיח כלום.

אסיים, כמו שהתחלתי, עם ברכת שנה מוצלחת. מי יתן ונתחיל כולנו את שנת הלימודים עם רגל ימין.

תישברו רגל! (אבל לא את רגל ימין, אתם צריכים להתחיל איתה).

דודי.