,When everything's made to be broken

אני יושבת באוטובוס, מוציאה את המחשב מהתיק, ופתאום אני רואה אותו. מתיישב לצידי. ג'וק דוחה...

תפסתי מהר את התיק, בעודי עומדת על המושב, מזיזה את התיק מושב אחורה, מעלה את הרגל, ומעבירה את עצמי גם. יאק. דוחה. הוא עדיין שמה. בידית של המושב מקדימה. כל עוד הוא נשאר שמה סבבה. רק שלא יצוצו לו רעיונות לטפס למושב אחורה.

לא מפחדת, הוא פשוט דוחה. הוא מגיע מהביוב. יצור דוחה שמטפס עליך זה לא נעים בכלל. באותה מידה, אם הייתי נוגעת עכשיו בחרא, הייתי חייבת ללכת לשטוף את ידיי, וכל הנסיעה הייתי מרחיקה את ידיי ממני ומחכה רק לרגע שאוכל לשטוף אותן.

אז, זה לא קרה. אבל בינתיים הפתרון להתרחק מאיזורו של הג'וק נשמע כפתרון אידיאלי במיוחד. אני נשארת נקייה, ולא דוחה.

מאיפה הוא צץ בכלל אינני יודעת, אבל האם הוא שילם על נסיעתו?? אוכל חינם.