החלטה שכבר חשבתי עליה זמן מה..

לסיים בצורה מסויימת תקופה בחיים שלי.

לסגור את הבלוג הזה.

(יצאתי יותר מידי דרמתי. סך הכל בלוג מסריח עם 2 מבקרים ביום)

זה מובן מצד אחד,

מקום שכתבתי בו בשנה וחצי האחרונה.

אבל, לאחרונה, לא ברור לי מה הוא עוד מביא.

חשבתי לעצמי שאולי בסוג של הכרה.

הכרה, אפילו מצד בנות פריקיות בנות 14,

שמתחילות להכנס לדכאון כי אבדו מחזיק מפתחות של פו הדוב,

שממלאות את המקום הזה, וקוראות חלק מהשורות שכתבתי.

ואולי כי מרגיש כהולך בסוג של מעגל,

כאילו, הכל משתנה, ואיכשהו נשאר באותו תלם אחרי הכל.

ויש סיכוי שזה התחלה של שינוי..

במשך החודשים,

יצא לי להכיר הרבה אנשים מפה.
לא תמיד הלך טוב, אבל לרוב מודה על כך.

מרגיש שגרם לי קצת להיפתח,

קצת להרחיב גבולות.

למרות זאת, בדרך קצת עגומה,

קרוב אלי אשמור רק כמה ממכם.

אולי ככה עדיף..

בזמן שאני כותב את השורות האחרונות אלו,

עם חיוך קטן...

נותר לי רק להגיד שלום אחרון.

ביי אנשים.