אותה שתיקה,

שאנחנו חולקים.

רגעים שקטים,

שברורים רק לשנינו.

פוחד ממה שיקרה אם אותם חומות יפלו,

אני אצטרך להתעמת עם מה שהעיניים שלך מסתירות,

ואדע שאצטרך לברוח,

כמו שעשיתי בעבר..

השגתי כבר עבודה חדשה, שהיא ממש טובה: השכר טוב, אין הרבה עבודה לעשות, והבוס מסומם...אם אתם תוהים איך זה עוזר שהבוס מסומם זה עוזר בשני דרכים:1.שהוא מסומם הוא יותר שמח, שהוא יותר שמח הוא נותן לי עוד כסף, שאני מקבל כסף אני שמחP: (ככה שבקיצור,סמים זה טוב, במיוחד שמי שעושה אותם נותן לי כסף) ו-2. לא אכפת לו שאני שובר דברים (שלפי החישובים שלי, עד עכשיו זה:שתי כוסות רגילות, כוס מליקשייק, מסגרת ושתי מאפרות. לזכותי אני אוכל לפחות להגיד שהמאפרות לא נשברו לגמריי באשמתי ושאני דיי עקום טבעית, ככה שזה לא מפליא)

בעבודה, הבנתי מה רוצה לעשות בחיים. השאיפה הקודמת שלי הייתה שהייתי בן 6 וזה היה להיות אסטרונואוט, אבל דיי ירדתי מזה שחשבתי על זה שבכדור הארץ, בכוח משיכה, אני דיי מפספס את השירותים..אז לא רציתי לתאר מה יקרה בחלל...

בכל מקרה, הבנתי שאני רוצה להיות...מכונה לניקוי כלים. עכשיו אני יודע מה אתם חושבים:"בר, למה אתה רוצה להיות מכונה לניקוי כלים?!"..או שאתם חושבים לחילופין:"איך גוגל הביא אותי לדף הזה שחיפשתי סקס עם תפוזים?!" בכל מקרה, הבנתי את זה, ברגע ששמתי לב לעובדה שמנהל שלי אומר לי להבריק את הכלים לגמריי בערך לפני שאני מכניס אותם למכונה..

באותו רגע התחלתי לקלל את המכונה שאני עושה פחות או יותר את כל העבודה...נראה שהקללות שלי דיי השתיקו אותה..או אולי זה היה כי היא חפץ דומם.

ובלי קשר,

קניתי ואנס(אני כותב את זה, בשביל מי שלא שמע מרונה שקניתיP:..אני יודע אני מושפע)0

מחזיר את עצמי לאותה בועה,

לאותו כלוב בטוח.

מעדיף להביט עליכם מבפנים.

במיוחד שלאחרונה מבין שכל דבר זמני,

אני ואתם.

עד כמה דברים השתנו,

בשבועות האחרונים.

במיוחד עכשיו,

שהחיים מושכים את כולנו בכיוונים שונים.

אבל הי..

זאת התחלה חדשה..