ME. ALONE. AGAINST THE WORLD.

למרות שאני בקושי זוכרת..

ועכשיו הוא קצת מתעלם.

ואני מקנאה.

לא, אני לא דלוקה עליו.

אני כן?!

לא יודעת..

אני לא זוכרת אותו בקושי!

אבל אני רוצה אותו קרוב.

והוא רחוק.

והוא מתעלם.

מה קרה?????

אני לא חשובה לו יותר???

הוא כבר לא מתגעגע?!

הוא מתעלם ולא עונה, וזה גורם לי להרגיש כזה..

אוף.

אני לא חשובה לו.

בנים הם עם אכזר.

למה הם מפזרים מילים?!

לא, אני לא דלוקה עליו,

עדיין לא.

אבל.. אני רוצה את התשומת לב שלו.

לא יודעת למה.

ואני לא מקבלת.

לא מספיק.

לא היום.

טוב נו, אולי בערב.. אולי בעוד חצי שעה- שעה.

העיקר הוא זוכר לשלוח לי נשיקות.

גם אני אוהבת אותך.

התעשו טובה לאנושות..

ותגיבו?

אני מרגישה מספיק אוף כזה גם ככה..

****עריכה*****

האמת היא..

שאולי אני כן דלוקה עליו?

מה זה אומר להיות דלוקה, בעצם?

אני רק יודעת שהלוואי שהוא היה פה.

הכל זה סתם תוצר של יום חסר תכלית ומעש.

אני צריכה אנשים שיבינו, אין לי אף אחד לשתף כרגע..