לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סתם עוד בלוג.....

מה אני יכולה לכתוב בכל כך קצת מילים תקראו ותדעו כל מה שתרצו אין לי מה לכתוב פה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2005

אני יודעת!


אני יודעת שאמרתי שאני לא מעדכנת יותר אבל הייתי חייבת להוציא הכל החוצה...היה לי יום כלכך קשה היום!!כלכך!!
קצת לפני ליל הסדר דיברתי עם חברה שלי... האחרונה שלא יודעת שאני עוזבת.. סיפרתי לה... היא כלכך כלכך בכתה.. גם אני בכיתי.. כלכך בכיתי.. מנסה להראות שאני גיבורה.. שהכל בסדר.. אבל מתחת למסכה הכל רקוב.. עצוב .. רע..

זהו .. עכשיו אני כבר לא צריכה להסתיר מאף אחד... עכשיו כבר כל מי שבאמת צריך לדעת.. יודע!!!
ליל הסדר היה כלכך קשה!!כלכך!!

עשינו אותו בבית כי זה הליל סדר האחרון שאנחנו בבית... היה ממש קשה.. הסתכלתי על הקירות שעוד מעט יהיו רקים.. על החדרים שעוד מעט כבר יהיו של  מישהו אחר והרגשתי את הדמעות זולגות..

גם הליל סדר האחרון שאבא עשה היה בבית שלנו..זה פתאום החזיר אותי שלוש שנים אחורה..למה שהיה אז... שהיינו משפחה מאושרת.. שלמה!!! אמא ואבא!!!באמצע נשברתי והלכתי לחדר.. כלכך בכיתי...זאת מן סגירת מעגל כזאת..

חזרתי.. ישבתי לי שם בליל סדר.. מידי פעם שרתי..קראתי בהגדה.. אבל הרגשתי כלכך כלכך לבד.. חצי ממני לא היה שם!!

לא היה את מי שאני יעשה איתו קרב קנידלך ואמא תסתכל עלינו וכלכך תתביש...

לא היה מי שיקרא איתי את ההגדה עד הסוף ואז מהסוף להתחלה..

הייתי שם לבד... מנסה לחזור על הסדר האחרון.. הסדר האחרון שלו פה!!הסדר שאני הכי זוכרת!!..

אחרי האוכל ישבתי וקראתי את המשך ההגדה..לבד!!!!אחר כך קראתי אותה מהסוף להתחלה.. לבד!!!

הרגשתי כלכך לבד.. לא קשורה!!לא רצויה!!!!

יותר מאוחר דיברתי עם חברה שלי שבאותה שנה שאבא שלי נפטר גם סבא וסבתא שלה נפטרו אבל הם נפטרו לפני.. הם נרצחו בפיגוע בליל הסדר במלון פארק.. השנה זאת השנה הראשונה מאז שהיא חוגגת ליל סדר.. וגם.. לא עם המשפחה כי המשפחה שלה לא חוגגת!!
היא יצאה באמצע.. בכתה.. ניסיתי לעודד אותה ואז גם אני התחלתי לבכות.. היינו שם אחת בשביל השניה... זה כלכך מה שהייתי צריכה.. מה שהייתי זקוקה לו.. דיברנו הרבה זמן!אמא יצאה החוצה לראות שהכל בסדר... אמרתי שכן וביקשתי שתיכנס...

אחר כך נכנסתי... כל הדרך לשולחן אמרתי לעצמי תחייכי.. תחייכי.. תראי שהכל בסדר... למרות שאחר כך תשנאי את עצמך על זה תחייכי.. שהם לא יחשדו.. חייכתי.. ניסיתי להראות שהכל בסדר...

אבל בתכלס.. היה לי ליל סדר נוראי!!היה כלכך קשה... לכולם היה קשה!אף אחד לא אמר אבל לכולם!!!לכולם!!היה קשה!!!

 

עם כל הידכאון שיש לי בזמן האחרון כלכך השמנתי.. נראית כמו דוב.. אני כלכך שונאת את עצמי על זה!!!שונאת את פסח!!אני כל היום בבית וכמו מטחנה רק אוכלת!!!!חייבת להפסיק!!חייבת!!!!

 

החתכים כבר נעלמו.. נשארה רק צלקת אחת.. צלקת שתזכיר לי כל פעם מחדש מה גרם לי לעשות את זה.. צלקת שתזכיר לי מי הם החברים האמיתים שלי.. צלקת שאומרת כלכך כלכך הרבה!!!

כלכך רע לי בזמן האחרון!!!כלכך!!!

זהו.. באמת פוסט אחרון לבלוג זה..

שיהיו לכם חיים נפלאים.. יותר משלי זה בטוח

אוהבת

-SWETT PIE-

נכתב על ידי sweet pie , 24/4/2005 01:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  sweet pie

בת: 36




1,580
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsweet pie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sweet pie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)