במקרה, זיפזפתי לי עכשיו ברוב שיעמום בטלויזיה..
ופתאום נגלתה לי בערוץ 11 הסדרה הנוסטלגית אש 'עניין של זמן'..
מה שכמובן ישר התחבר לי היום עם היום הראשון של הבצפר.
כשראיתי אותם מפגרים כאלה בתוכנית, כובן שנזכרתי בי"ב 1 האגדית שלנו (:
שוב הופצצתי בנוסטלגיות מהתיכון...
מבחינתי אנחנו עדין י"ב 1, כולם ביחד.. אני עדיין זוכרת איפה כמעט כולם יושבים.
נזכרתי איך בימי שישי כל מופת הלכו לשבת בבמה של ניצן כשלנו היה שיעור כלכלה כי הם סיימו עם זה כבר...
ואיך גם אני היתי מבריזה ביחד איתם כי למה שאני ילמד בזמן שהם משתזפים? (:
נזכרתי באלפי פעמים שהנחתי את הראש על השולחן כאילו בעייפות אבל הקשבה למורה אבל בעצם שמעתי באוזניות של הפלאפון גלגל"צ..
ונכרתי איך אני וגיק הלכנו לעשות תאוריה ביחד, וכשחזרנו לשיעור כלכלה של בתיה, היא כמעט בעטה אותנו, פיזית, החוצה בגלל איחור.
אפילו בלי לשאול אם עברנו או לא.
נזכרתי בשיטת הנקודות המממשששש דפוקה של פישפשנה.. ממ הפחידה אותנו.
נזכרתי בפזצט"א שדפקתי ליד 'המרפסת' כשרחל הר גולן בדיוק עברה אחרי שחתכתי לה מהשיעור בפנים.
ונזכרתי שפאול התחיל לספר לכתה על חנות לספרים משומשים.. ושהוא ראה תחנות כי פירסמה אותה איזה אישה עם חזה ענק... נזכרתי בזה למרות שאפילו לא היתי בשיעור הדפוק שהוא סיפר על זה וכל החברים שלי זכו לשמוע את זה.
נזכרתי איזה כיף זה לקנות את היומן קצת לפני בצפר ולמלא אותו בשירים ובתמונות מצחיקות.. וזה בערך הדבר היחיד שיש בו עד סוף השנה.
נזכרתי בשיעורי ביולוגיה שהיתי יושבת עם מיקי והינו משווים באיזה שיעור נהיגה אנחנו וכמה טסטים הספקנו לעשות... ( בזה היתי מעדיפה לא להזכר דווקא..
)
בריבים של בתיה ואלירן כמובן שאי אפשר לא להזכר.. זה הדבר הראשון שקופץ לרובינו בראש כשחושבים על י"ב..
נזכרתי איזה כיף זה לקום באיזה עשרים או ברבע ל- 8 ולחשוב שאני הולכת לאחר לכתה, אבל מה אכפת לי.. ולקחת הכל ברגוע..
מה שמזכיר לי איזה חרא זה להתעורר ב- 6 בבוקר וליהיות בלחץ של להספיק את הרכבת כדי להגיע לבסיס בזמן כי ממש אסור לי לאחר יותר והקצין כבר אמר לי שנמאס לו ממני. ( למרות שאחר כך הוא לא זכר בעצמו והיה קצת מופתע ).
איזה כיף היה ללכת עם תיק שלא היה בו שום מחברת אפעם.. אולי רק ספר הכרחי אחד, נגיד לשיעור ביולוגיה או משו ויומן לשעות הקשות..
אחחחח... בא לי להסתנן לאיזה שיעור עכשיו של בתיה ולראות אותה צועקת על איזה קורבן תורן ברבאק של אמסטאף על שאלה תמימה...
אולי בדרך אני גם יקח את התעודת בגרות שלי שמתחילה להרקיב אצל המזכירה עוד משנה שעברה...
בעצם.. עדיף שלא.