אמא שלי תמיד תשים אותי במקום הראשון. הרבה לפני כולם, הרבה לפני עצמה.
אמא שלי תמיד תשתדל לקנות לי את הדברים הכי חדשים, גם אם הם יקרים, כדי שאני בחיים לא ירגיש שונה מחברות שלי, שלהן לרוב יש הכל.
אמא שלי תבוא למיטה שלי 5 פעמים בלילה אחד כשאני חולה, כדי לבדוק שאני ישנה או אם יש לי חום.
היא גם לא תישן כל הלילה מרוב דאגה ותאכל את עצמה על שמחר אני חוזרת לצבא ולא יהיה מי שיטפל בי שם כמו בבית.
למרות שאני מסבירה לה כל פעם מחדש שהדאגה שלה קצת מוגזמת, שחברות ידאגו לי גם שם..אבל לך תרגיע אמא.
אמא שלי שואלת אותי כבר ביום שאני חוזרת לצבא מה אני רוצה שאמא תכין לצהריים כשאני יחזור הביתה, בעוד שבוע.
אמא שלי אומרת לי שהיא מתה מגעגועים כבר עכשיו אפילו שעה אחרי שאני יוצאת מהבית לבסיס.
אמא שלי תמיד מתעקשת לסדר לי את התיק לצבא, כי היא יודעת שכשאני מסדרת לבד אני שוכחת חצי מהדברים.
אמא שלי הזילה דמעות של התרגשות כשבאמצע הריתוק שלי היא קיבלה בהפתעה פרחים הביתה עם פתק מרגש מהילדה.
אמא שלי שלחה לי תיק גדול וכבד עם מלא גופיות חדשות, גרביים חדשים, ממתקים והפתעות עם אחד החיילים מהבסיס. וכמה ימים אחרי, היא שלחה עוד חבילה גדושה, כדי שחס וחלילה לא יהיה חסר לי משהו בחודש וחצי בבסיס.
אמא שלי תמיד דואגת שיהיו לי מצעים נקיים עם ריח של כביסה שאני חוזרת הביתה.
אמא שלי מכבסת לי את הבגדים המלוכלכים ושמה לי הכל נקי, וכולם תמיד מתפלאים איך רק לבגדים שלי תמיד יש ריח של בית, למרות הסיגריות.
אמא שלי מידי פעם שמה לי ממתקים מגומי בתיק בלי להגיד לי רק כי היא יודעת כמה אני מתלהבת מהם, במיוחד שאני נמצאת במקום מבודד מהעולם בלי יותר מידי יכולת ניידות.
אמא שלי תטרטר את עצמה בשיא הקור או בשיא החום כדי לקנות לי מידי פעם בגדים בהפתעה, כי היא יודעת כמה הבת שלה שונאת לקנות לעצמה בגדים.
אמא שלי מכניסה לי כל חודש קצת כסף לחשבון שלי בבנק, למרות שלה בקושי יש, מאז שנשארתי פעם עם 700 שקל והיא נבהלה שבמקרה חירום זה לא מספיק.
אמא שלי לא נרדמת בלילות שאני יוצאת עם חברים עד שאני חוזרת, אפילו אם זה ב-5 בבוקר ואפילו אם יש לה יום אחרי זה עבודה.
אמא שלי קנתה לי אוטו חמוד, יד שנייה, כי לילדה יש כבר רישיון שנה וחצי אבל אין לה על מה לנהוג.
היא גם תיכנתה את זה עם עוד אנשים כדי שזאת תיהיה הפתעה גמורה ואני לא יחשוד בכלום. הצליחו.
אמא שלי עובדת בשני עבודות למרות שהרופא אמר לה לא לעמוד יותר מידי זמן על הרגליים, כדי שמישהו יוכל לפרנס את המשפחה.
באירועים משפחתיים, אמא שלי תמיד תשאל אותי ואת אחייניות שלה מה בא לנו שהיא תבשל, והיא תמיד תכין את זה מכל הלב, לא משנה עד כמה אין לה כוח.
אמא שלי תמיד תחפש את המוצרים הכי יקרים לבת שלה, בלי להתחשבן על הכסף.. רק כי היא בטוחה שהם הכי טובים, למרות שזה לא תמיד ככה.
ובגלל שלי יש אמא כזאת, אני כל פעם מתפלאה מחדש מסיפורים שאני שומעת על הורים שלא אכפת להם מהילדים שלהם, שאכפת להם רק מעצמם, שהם לא ינקפו אצבע בשביל בשר מבשרם...
ותמיד אחרי הסיפורים האלה, אני מרגישה הכי בת מזל בכל העולם, על אמא כזאת, ומאחלת אחת כזאת לכולם...
וכל הפוסט הזה, מזכיר לי משפט ששמעתי פעם והסכמתי עם כל מילה שלו... - " אלוהים לא יכול לדאוג להכל, בגלל זה הוא המציא אמא... "
וכשאני אגדל, אני יהיה בדיוק כמוה... 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
