כבר לא שלי, כבר קצת שלה. בעיקר כבר לא שלי.
אני מרגישה שאני צריכה לפרוק מהלב את הדבר האחרון שלא הספקתי, ולהגיד לך שזה לא חשוב מה היה, נו הארד פילינגז.
אני לא רוצה לגרור אותך אחורה, אני לא רוצה להרוס שום דבר חדש שהתחיל ואני בעיקר לא רוצה להשאיר טעם רע אם זה באמת נגמר.
אם יש משהו שלמדתי ממה שהיה, זה להשאיר את האגו ואת כל המחסומים מחוץ לקשר שלנו והייתי רוצה שתעשה את אותו הדבר.
אני בצומת ואני צריכה שתעזור לי להחליט לאן פונים מכאן- והפעם זה כן שחור ולבן (אבל זה רק כי אני חוששת שאף אחד מאיתנו לא מעוניין באפור כרגע..)
אני יודעת שהתחלת קשר חדש ואומנם אני לא יודעת מה טיבו ואני גם לא נכנסת לזה, אבל אני צריכה לדעת האם היית נותן לזה צ'אנס אמיתי אם לא היא. אני צריכה לדעת אם פספסנו את הרכבת, או שזה פשוט לא הקו עליו רצית לעלות.
אני לא רוצה לשים אותך במצב שכזה, אבל אני מרגישה שאני חייבת לעצמי את סגירת המעגל הזו.
אני צריכה לדעת אם אתה מעדיף שלא אקח שום חלק בחיים שלך (מאיזו סיבה שלא תהיה) ושנסגור את הדלת הזאת.
אני צריכה את החד משמעיות הזאת, ואני בעיקר צריכה לדעת אם אני צריכה לשחרר כי זה חסר טעם, זה נגמר וזה לא מעניין אותך, או שתתן לנו צ'אנס לעשות את זה כמו שצריך. כך או כך זה בסדר, אבל אני צריכה תשובה שלא ניתנת לפירוש לשתי פנים.
"בואי הקלה שלי יפה,
אני קוראת לך
איזה צבע את מעדיפה על המזבח? "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
