להחריב את האהבות הכי גדולות שלי בזמן כלכך קצר, למרות הכוונה הטובה והרצון המבורך..שקצת ברח..

שלושה חודשי פז"מ, כלכך עמוסים וגדושים.. ניראה כילו עברה שנה.. ועוד רוב הדרך לפניי..

שלושה חודשי צבא, וכמעט שום דקה על הגיטרה..

וסופסוף לקחתי אותה שוב לידיים שלי.

וואו.

זה נשמע רע.

חח =\

בתוך חפירות הצבא האינסופי הזה, האהבות האמיתיות שלי, מה שבאמת עושה לי טוב, מוזנח ומעלה אבק..

וככל שהזמן עובר, לא רק שקשה יותר 'לשפר ביצועים', אלא שאני אפילו הולכת כמה צעדים אחורה..

וואו, אפילו סתם בלשיר שיר ישן ומוכר אני מזייפת..

אפילו ב'שיר האודישן' הידוע לשימצו..

חחח ממש באסה..

מה נקרא נקודה לשיפור...

הלכתי לשתות תה עם נענע.

ובטח לישון..

ומחר ללכת לעוד יום במשרד הקישור המרהיב בבילו.. בידיעה ש..

וואו, סוף-סוף יום חמישי!

סופסוף חמשוש..

ובערב הופעה לזכר המכשפות..

ו..בכלל 10 חודשים עם דיאני 3>

מתגעגעת אלייך צב שלי...