הבוקר רוח נעימה ליטפה אותנו והשכיחה את תלאות השרב של אתמול. המרפסת שלנו ממש קראה לי החוצה ואחרי ספונג'ה קטנה התישבתי על כיסא הנוח כדי לקרוא . בהמשך נולי היה משועמם ואני חשבתי שזה יהיה נחמד להוציא לשם מזרון ולשחק שם במשחק זיכרון. אחרי משחק זיכרון אחד ומשחק נוסף במנקלה החלטנו לצייר בצבעי מים.
כפי שכתבתי בתגובתי לאוגניה מזמן לא ציירתי ככה סתם בשביל הכיף והיום עם שני מכחולים דפוקים וצבעי מים מ"הכול בדולר" ציירנו עולמות שלמים. משהו כמו ארבע תמונות לכל אחד. גיליתי כמה מהנה פשוט לטפוח על המכחול וליצור צורות אבסטרקטיות. לנסות שילובי צבעים ופשוט להירגע.
וזה היה כל כך מהנה שלא שמתי לב שהגזיבו שקנינו מתחיל להתעופף. טוליו הצליח לעצור אותו בזמן.
זאת רוח לעפיפונים שעושה תיאבון לפיצה. כנראה שאעשה את שניהם.