המקום של ג'וליאנה

הייתי רוצה לקום בוקר אחד בשעה נורמלית ןהלרגיש שאני רוצה לעשות משהו. שאני רוצה לזוז כי כרגע אני כמה וכבר אני מרגישה שאין לי אנרגיות לכלום ואז חוסר האנרגיות שלי נפגשות עם האנרגיות הבריאות שיש לילד בן חמש שזה אומר הרבה אנרגיות  כי הוא קטן ורזה וישן את כל השעות שהוא צריך לישון.

ואז אני מחפשת פעולות סטטיות כמה שיותר (לכתוב בבלוג זו הפעולה הכי אקטיבית שאני מסוגלת לה כרגע) ומשימות החיים סביבי מדכאות כיוון שהן רבות כל כך. רגע אתה לוקח מהן הפסקה ואז הן מצטברות לרשימה ארוכה ארוכה.

(אבל שמתי כביסה במכונה וטיפלתי קצת בעציצים. זה הפך באופן מפתיע להיות בתחום שלי ואני אוהבת את זה)

הייתי רוצה לקום בוקר אחד ולהיות כמו הנשים שעון האלה שמתקתקות את הכול אחת אחת ועוד נשאר להן זמן לבן הזוג, לילדים ולעצמן והן סוגרות את היום בתחושה של אח, זה היה יום מועיל.

אתמול היה יום חופשי חסר תועלת אבל משמח. הצלחנו לאכול ארוחת בוקר זוגית והיה כל כך נעים בחוץ שישבנו בחוץ ואז אמרתי לטוליו שזה מזכיר לי חופשה כיוון שבחו"ל אנחנו יושבים בחוץ תמיד ובישראל לא. בחו"ל אנחנו רוצים לטעום עוד ועוד מהעולם שבחוץ ובישראל אנחנו רוצים פשוט מזגן ואולי קצת להתחבא מהעולם שבחוץ.

חוץ מזה הלכתי עם חברתי היקרה לקנות בגד כי רציתי  לבוא לבושה יפה למסיבת פרישה שעשו לבוסית שלי אחה"צ. אני ממש מחפשת סיבות לקנות בגדים. קניתי טוניקה יפהפייה ב"אחותי". אני ממש אוהבת את החנות ובעיקר את בעלת החנות שאפשר לנהל איתה שיחות מעניינות על החיים.היינו בחנות בערך שעה למרות שאני מהירת החלטה בדיוק בגלל זה. מין מעוז נשיות.

חוץ מזה הלכתי למסיבה שהייתה בגינה של בית יפהפה בבית זית.יש מקומות שאת פשוט מתאהבת בהם על השנייה הראשונה. מין טוב טעם יקר אבל כזה שאפשר להעריך. אז ישבנו בגינה ועשינו כל מיני טקסי פרידה יצירתיים. היה מעניין להקשיב למה שהיה לכולן להגיד (כולן נשים) ולחבר פרצופים לשמות כי אני די אאוטסיידרית במילייה הזה אבל עדיין לשמחתי את הרוב הכרתי מקודם.היה גם אוכל מהמם שהוגש גם בצורה מדא אסתטית (הכי הרשים אותי ענף פרחים שנח על העוגה)

חזרתי ומצאתי ילד ישן (כבוד לטוליו שאירגן הכול) והספקתי לצפות לסירוגין במאסטר שף ובצו האופנה. 

אני אוהבת את יום חמישי כי האו מבטיח ויום שישי לא כל כך מקיים .

הצלחתי אגב לכתוב ביומן שלי. בפעם האחרונה כתבתי בו בפברואר אבל מצאתי אי של שקט ומאד נהניתי מעצם הכתיבה. הייתי רוצה להיות מסוגלת לקום לפני כולם ולכתוב דפי בוקר.