המקום של ג'וליאנה

פאריס שלו היא טפט מפוספס שנמצא מאחורי גבו מול המצלמה

פאריס שלי היא המקום שלוקח אותו בהשאלה ממני

ואנחנו פה עם הכלניות והרקפות

ויום המשפחה החסר

ושוקו חם של בוקר

וקצת התקפים של חוסר סבלנות

ומחאות קטנות של הבית שמחליט דווקא עכשיו לעורר פורענויות דומסטיות קטנות כמו ראש ברז שנשאר לי ביד או המוט שמחזיק את וילון האמבטיה שהתמוטט לנו על הראש

וגם נורה שרופה אחת

וגם העקרונות החינוכיים שלי קורסים

כן לטלויזיה כן לשנת הצהריים

וכן למשחקי מחשב

ואני שואלת את עצמי את מסתדרת?

לפעמים אני עונה לעצמי, כן, אני מסתדרת. אני צוחקת לראש הברז השבור ונוסעת לקנות ראש חדש

ואז רואה שהברז מתפקד גם בלי ראש. הראש יחכה עד שהוא יחזור.

אגרטל עם כלניות, מבשם בדים ושוקולד משובח וגם ספר חדש מנחמים אותי קצת.

עייפה, כל כך עייפה, כל כך מרגישה חסרת תועלת לפעמים

אבל הבית מסודר כמו שמעולם לא היה כי אני יודעת שאין מי שיסדר . אם אין אני לי מי לי...

הכלים שטופים, מכונת הכביסה עובדת כל הזמן,

ושעות הערב שפעם הוקדשו לשינה מוקדשות ליעילות הדומסטית הזאת.

יום של גאווה ויום של מרירות...