מצב הרוח שלי משתנה באחת. אני שמחה יותר ורגועה יותר. וזאת למרות שהאלרגיות של כל בני משפחתי מתפרצות עם השרב הראשון. גם אני אלרגית אבל כל אך נהנית מהאביב שהאלרגיה נחשבת אצלי לזניחה.
אני מוצאת את עצמי מבלה יותר מדי זמן בקניון כי אני עושה את החיפוש הבלתי אפשרי של מתנות לחג. הקטע המפתיע הוא שלא רק אני עושה את זה וכך אני עומדת בתור ושולחת מבטים מתוסכלים החוצה. למה אני בקניון ולא בשדה?
הגבעה הנהדרת שליד בית הספר של נן הופכת מאדומה וורודה לצהובה. יש המון חרציות ומכיוון שהן לא פרח מוגן אני קוטפת קצת מדי פעם ושמה אותן באגרטל הכחול שלי. כחול וצהוב זה שילוב יפהפה בעיני.
הנעליים של נן מלאות בחול יותר מהרגיל כי יש הרבה ימים יפים והם מבלים הרבה בחצר הגן החולית.
חמותי מדווחת לי על התקדמות נקיון פסח (שהתחיל חלדעתי בטו בשבט) מה שמזכיר לי שהמצב אצלנו אחר לגמרי.
אני קונה לנן מפת שולחן לבנה מאל-בד ופקעת חבלים כי הגננת מבקשת תחפושת של בני ישראל שעשויה מסדין לבן או מפה לבנה. אין לי סדין לבן ואין לי חגורה. מזל שיש הכול בדולר.
המרפסת שלנו פורחת ומשמחת. בשנה הבאה אני רוצה לזרוע צמחים שונים. מאד בא לי שיהיו לי פרחי כובע נזיר . בינתיים יש פרזיות ולבנדר ולוע הארי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
