המקום של ג'וליאנה

כל כך הצטערתי לשמוע על מותה של שירה חורש.  זה בלתי נסבל לכתוב על אישה בת 34 בלשון עבר. אישה מיוחדת שסבלה ממחלה כרונית קשה שגרמה לה לחירשות ונכות ולמרות אותה מחלה היא חיה חיים מלאים , עבדה בעבודה משמעותית (עורכת בגלובס) וגם הייתה מעורבת חברתית בתחומים שונים ובשנותיה האחרונות גם עסקה בקואצ'ינג.

אני לא יכולה לדמיין את הקושי העצום של לחיות מלווה בניתוחים ופרוצדורות רפואיות וללא שמיעה. אדם במצב כזה יכול לשקוע בעצמו ולא לשים לב לעולם המקיף אותו ושירה הייתה בדיוק להיפך ומצאה כוחות לתמוך, להיאבק ולאהוב. בבלוג שלה רואים את כל זה ויחד עם זאת היא גם הרשתה לעצמה להיות אנושית, להביע קשיים.  וכל זאת עם הרבה הומור.שירה בחרה להילחם לחיות חיים טובים.היא נישאה לבן זוגה האוהב איציק והם התחילו בתהליך פונדקאות כדי להקים משפחה שנעצר בעקבות המחלה. היא הייתה ועודנה אדם אהוב.

קיטי כתבה עליה פוסט מרגש שמתאר את האדם המיוחד שהייתה.

זו הייתה זכות בשבילי להכיר אותה גם אם וירטואלית בלבד.