המקום של ג'וליאנה

יש דברים שלא משתנים. כל שנה אני מרגישה אי שקט סביב היום הזה. אולי כי עוד לא מצאתי את החיבור הנכון לי ליום הזה. קשה לי עם נשגבות יתר וקשות לי מחשבות על הגורלות הנחרצים.

ובכל זאת יש משהו יפה בהנחת היסוד שכולנו טועים וכולנו פוגעים, לפעמים בלי לשים לב בכלל, לפעמים קשה לנו להודות שאנחנו לא היינו בסדר ולפעמים אנחנו לא יודעים איך לרדת מהעץ שטיפסנו עליו. אני אוהבת תפיסות שלוקחות בחשבון את האדם כיצור אנושי לא מושלם.

אני יכולה לבקש סליחה על הטעויות שלי מתוך כוונה אמיתית להיות טובה יותר כלפי כולם וכלפי עצמי.

אולי דווקא כאן יש מקום להחלטות לשפר דברים באופי שלי.

אני רוצה להיות פחות שיפוטית. השיפוטיות שלי היא בעיקר כלפי עצמי כי אני כמעט מפחדת לשפוט אחרים אבל השיפוטיות שלי כלפי עצמי היא גם כלפי הקרובים אלי שברמה מסוימת מייצגים אותי . במילים אחרות לזכור שלטעות זה אנושי ושאם לא מנסים לא טועים

אני רוצה להפוך את השיפוטיות שלי לכוח מניע שיתן לי דחיפה כי אני באמת זקוקה לדחיפה. אני לא מממשת את עצמי ואי המימוש הזה מתחיל לכאוב.

אני רוצה להיות יותר קלילה. אני לוקחת דברים פשוטים למדי בכובד ראש מוגזם.אני רוצה להיות אמא קלילה יותר.

אני רוצה להעשיר את עצמי בלמידה, בקריאה, בהיחשפות לתרבות. אני מרגישה לפעמים כמו עלי באבה במערת השודדים מוקפת באוצרות עד כדי קושי לבחור.

אני רוצה שיהיה לי כוח פיסי ולא להיות עייפה כל הזמן. לאחרונה אני עייפה מדי.

אני רוצה לאהוב טוב יותר, ולתת מעצמי יותר, וליזום יותר.

כל אלה הם דברים שאני יכולה להשיג.

אני מאחלת לכם יום כיפור טוב שנותן שקט ומקום להירהורים ולבחינה מחודשת של החיים. לגבי אלוהים אני לא סגורה מה עמדתי כלפיו אבל נוח לי לדעת שיש תחום רחוק ממני ודברים ושהם אינם בשליטתי. אני רגילה לקרוא לו אלוהים ואני בוחרת לראות אותו כמשהו טוב שממסגר את החיים שלנו ומציב לנו גבולות איפה שצריך. אני לא מאמינה שיש לו עניין בלחפש אנשים שבולסים ביום כיפור.

נתקלתי אצלה   בתפילה חדשה שלא הכרתי שעוררה אצלי חיבור מידי. בבתי הכנסת נהוג להגיד תפילת "יזכור" אותה אומרים אנשים שנפטרו להם קרובי משפחה ממדרגה ראשונה. מי שהתמזל מזלם יוצאים בתפילה זו כנראה כדי לא  לעורר עין רעה. בבית הכנסת של הכותבת עשו מנהג שגם אלה שהוריהם חיים נשארים ומתפללים   תפילה לשלום המשפחה ובה מודים על כך שהוריהם בחיים ומבקשים עבורם שנים רבות וטובות וכוחות להיות בנים טובים ולסייע להם כשיזדקקו לכך.

וזה כל כך חשוב ונכון להודות על הקיים ולבקש טוב עבור ההורים ובעיקר לא לראות את החיים כמובנים מאליהם.

אני הרגשתי לתפילה זו חיבור מיידי וגם אמרתי אותה בלבי.