לראשונה הזמנתי ארגז ירקות במשלוח מהחקלאי. חיכיתי למשלוח בנשימה עצורה ובסביבות 9 וחצי בערב אני שומעת דפיקה קצרה ופותחת ומולי עומד ארגז ירקות מלא ניחוח אדמה. את השליח בקושי הספקתי לתפוס וסיכמנו שההתחשבנות תבוא אח"כ (הם לא עובדים עם כרטיסי אשראי אלא במערכת בנויה על אימון, אה והם יודעים איפה אני גרה)
הגעתי לארגז כמו ילדה שעומדת לפתוח מתנת יום הולדת כי הזמנתי ארגז מירקות העונה (כולל הירקות שאין סלט ישראלי שלם בלעדיהם) ומצאתי שםהמון תירס נפלא וגם הפתעות כמו חציל יפני (יצור סגול ורוד מוארך) וסלק שאני נמנמעת מאכילתו.
ואז חשבתי כמה יפה שיש פה ארגז שמאתגר את הבישולים שלי ומכריח אותי לנסות דברים חדשים.
אולי באמת הגיע הזמן לנסות דברים חדשים
וכדי להיות בטוחים שלחתי מייל לרעי החקלאי מה עושים עם החציל ותוך רבע שעה קיבלתי תשובה מפורטת (ומדובר בחקלאי עסוק בטירוף כי היום הוא יום משלוחים בשבוע חגים והוא העלה סבירות שהמשלוח יגיע אלי בשש בבוקר)
אז בתכנית הבישולים שלי:
סלט שורשים
אנטיפסטי
פשטידת מנגולד ובצל ירוק
ועוף ביין (לא קשור לארגז. סתם חשק)
עדכונים יבואו
וכל כך נהנית מתהליך סידור הירקות במקרר (טקס שלם שכולל הרבה נייר סופג) ותהליך חיפוש המתכונים. לשם שינוי אני מתאימה את עצמי לטבע ולא הטבע אלי.
ואחרי כל האורגניות החלקאית שמתלבשת על השלוכיות שלי בול אני חייבת להודות שכאשר שאלתי את עצמי אם אני עדיין רוצה את הבלייזר הכחול צי שהתלבטתי קשות לגביו לפני כמה פוסטים עניתי לעצמי שכן וקניתי אותו (להפתעתי המחיר ירד למרות שלא היה במבצע) ועכשיו נותר לי רק להתפלל לקצת יותר סתוויות חורפית.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
