דווקא בסוף שבוע עמוס שסיים שבוע עמוס הרגשתי את האוויר שחסר לי.
היה מפגש גיבוש שארגן הוועד שהיה ממש נחמד. לנן יש כיתה טובה ובסך הכול מצאתי לא מעט אימהות שהיה לי נחמד לדבר איתן והילדים שיחקו יפה והשתתפו יפה בהפעלות. אני חושבת שליד הילדים האחרים למדתי להעריך הרבה תכונות טובות בנן. יש שני בנים שם שהם ממש אגרסיביים וחוצפנים (מאחד ממש התחלתי להרגיש פחד) וממש שמחתי שנן גם בשיא התנהגות רעה לא מגיע לרמות כאלה.
חוץ מזה אמא אחת גילתה לי שיש במערכת הממוחשבת הכיתתית אפשרות לראות האם היו לילד אירועי משמעת. היא אמרה שלילד שלה היו כמה אבל מאז הוא השתפר וקיבל מילים טובות. הילד שלה הוא ילד נחמד ועדין כך שצפיתי שגם לנן יהיו פה ושם אירועי משמעת.
נכנסתי לאתר ולהפתעתי אני מגלה שבחודש שבו הם לומדים נן קיבל 7 מילים טובות ומחמאות על השתתפות פעילה ויפה בשיעורי מוסיקה ואמנות (הפתעה!) ואירוע המשמעת היחיד שלו היה ששכח להביא חוברת חשבון (גם אני קיבלתי פתק הערה, מסתבר שהפתקים נפוצים מאד) רצתי להחמיא לנן והוא אמר לי שהוא לא מבין כי הוא לא ממש התנהג יפה. ואז הבנתי שהמדדים של נן לגבי מהי התנהגות לא יפה שונים מהמדדים של בית הספר. כנראה שאנחנו הורים מחמירים.
בקיצור, גאווה פולנית והקלה מסוימת.
אחר כך הגענו הביתה ובמקום לנוח לקחתי את נן לבריכה. שחינו המון והשחיה עשתה לשנינו ממש טוב. אחר כך גם קצת טיילנו בגינה של הבריכה וגילינו מלתחה שאף אחד לא משתמש בה. נן קרא לזה מלתחה סודית.
לפני מפגש הגיבוש הספקתי לסיים את "העיניים הצהובות של התנינים" מזמן לא נהניתי מספר כמו שנהניתי ממנו. כיף.
במילים אחרות, רווחה ודלק להתחיל שבוע חדש ושנת לימודים אקדמית חדשה.