אני מאחלת לעצמי את החירות לדעת מתי לעצור.
ובכל זאת גאה בעצמי שהכנתי מנה עיקרית תוספת ושני קינוחים בבוקר אחד ואני אפילו לא המארחת בסדר. אני פשוט רוח התנדבותית בכל מה שקשור לחמים שלי.
עוף בדובדבנים, יין אדום ורוזמרין
(חמותי צמחונית וחמי לא ובכל מקרה אין דבר כזה ארוחת סדר ללא מנה בשרית מבחינתה ולכן התנדבתי)
תפוחי אדמה ובטטות בתנור עם שמן זית , שום, רוזמרין וערמונים וקצת דבש- אלתור שלי.
(כי החלטתי להכין תוספת שכולם יוכלו לאכול ולכן הכנתי אותם בנפרד מהעוף)
גלידת תותים כי אמא שלי מכינה כל שנה בפסח גלידת תותים וזה המתכון הכי קל בעולם. חלבון מוקצף רבע קילו תותים מעוכים (מעכתי בממחה פירה) 3/4 כוס סוכר ומיץ מילמון. תוך כדי שהקשבתי להוראות של אמא שלי הכנתי את המתכון.להקציף לערבב להקפיא.
וחוץ מזה התחשק לי להכין עוגיות אז הכנתי עוגיות שקדים. גם לא נורא קשה וגם הוספתי לו קליפת לימון. יצא מרציפן ואני משוגעת על מרציפן.
ולגבי מתנות קניתי לגיסתי קרם טוב מסבון של פעם. לא מקורי אבל תמיד שווה לקבל, קניתי ספר לחמים שלי בספרדית(אלגנטיות של קיפוד) כי נשבר לי לקנות כלי בית כל שנה. ולנן קניתי שני ספרים וגם את הזבלונים אבל את זה הוא לא יודע.
פתאום חשבתי על זה שלא קניתי לטוליו כלום וזה מבאס אותי. איך זה שחשבתי על כולם חוץ מאשר עליו? מצד שני גם הוא לא קנה לי(חשבון משותף זה בעיה כי זה קצת מעקר את עניין המתנות. בסופו של דבר כל אחד קונה לעצמו את מה שהוא רוצה/צריך)
והיום כשהלכתי לאסוף את העופות מהקצב (טעות, שילמתי ממש הרבה למרות שקיבלתי אותם נקיים וחתוכים) ראיתי את הסנדלים המושלמים עבורי. כתומים של בן ישי אז גם קניתי. לאחרונה אני מתחרעת בקניות שלי.
חג שמח!