המקום של ג'וליאנה

רחלי הייתה ילדה שהיה קל לעבוד עליה. אולי כי רצתה תמיד להאמין בדברים שסיפרו לה. אלדד אחיה אהב מאד למתוח אותה. פעם הוא סיפר לה על הנמלים עשויות השוקולד שנראות בדיוק כמו נמלים רגילות. היא אהבה שוקולד והצטערה מאד לגלות ברגע האחרון ששוב אלדד מספר לה סיפורים. הוא גם סיפר לה על הירח הכועס ועל הבובה שקיבל מאימא שלו מלונדון הייתה לו אימא אחרת משלה ורחלי קצת קינאה בו על האימא הזאת שמפציעה פעם בשנה כמו פיה טובה מלאה במתנות וממתקים שלא מן המניין בלי קשר ליום הולדת או חג. הרכבת החשמלית המוגזמת בגודלה שאימא שלה ספקה כפיים כשראתה אותה ותהתה איפה אפשר לאחסן כזה  דבר. לרחלי אימא של אלדד נראתה יפה, אחרת מכל האימהות השגרתיות האלה עם מכנסי הג'ינס הסתמיים. אימא של אלדד הייתה אימא של פעם בשנה. לבושה בשמלות. תמיד בשמלות ומאופרת מאד. השיער שלה כל שנה היה בצבע אחר והיא דיברה אנגלית אמתית ולא כזאת עם מבטא ישראלי חצצי.

רחלי אהבה להאזין לה מדברת, מנסה לחזור על המילים בינה לבין עצמה כדי להגיע איכשהו אולי למבטא הזה האריסטוקרטי. והיא גם אהבה לשמוע את אלדד עונה לה באנגלית כשנחה עליו הרוח . לפעמים היה מתמרד ועונה לה בעברית משאיר אותה עם מבט מבולבל ועם הפסקה במשפט בה כנראה תרגמה לעצמה את תשובתו.

אימא של אלדד הייתה בת אצולה אמתית ורחלי תמיד חשבה שזה היה מגניב אם היא הייתה מתחתנת עם אחד הנסיכים ואז לאלדד היה אב חורג נסיך והיא בהיותה חצי אחותו הייתה הופכת לרבע נסיכה ואולי אימא של אלדד הייתה משיגה לה מפגש עם המלכה והמלכה הייתה מרשה לה לגעת בכתר.