המקום של ג'וליאנה

היא חשבה שהיום שלה ייראה אחרת. היא תמיד מדמיינת את סופי השבוע כאיים גדולים של זמן ואז היא מגלה להפתעתה שהאיים מצטמצמים והולכים והיא מסיימת את סוף השבוע עם הלשון בחוץ פשוטו כמשמעו.

היא התחייבה לכתוב סיפור שלם עם התחלה אמצע וסוף. הסיפור צריך להגיע עד מחר בערב, אז ישבו כולם , חלקם קורנים עם דפים מלאים בסיפורים וחלקם מכווצים ונכלמים כי הם באמת חשבו שיכתבו סיפור אבל היום יום הכריע אותם.

היא חושבת על הסיפור בעודה מקרצפת תבנית. היא הייתה זו שביקשה שיכינו את הפשטידה המיוחדת ורבת השלבים וזה תפס להם את רוב יום שישי וגם הכיור התמלא והיא הרי יודעת שכיור מלא יסיח את דעתה. היא תחשוב עליו יותר מן הרצוי אז היא קודם תקרצף. כי היא זו שמפריע לה והיא זו שיודעת שאם לא תקום ותקרצף הערימה תחכה להם עד שיצטרכו סיר.

הוא מרחם עליה ותוהה למה היא לא מניחה לסיר ולתבניות.אבל היא חסרת סבלנות וגם קצת רעילה. מחכה בקוצר רוח לרגע בו תשב מול המחשב. מחכה קצת בחרדה לרגע בו תשב מול המחשב. מחכה קצת בתהיה לרגע בו תשב מול המחשב כי אולי היא שוב תתפתה לשבת מול הכלום שהטלויזיה מציעה.הוא לא מציע לנקות במקומה. ברור, הוא תשוש. אחר כך היא רואה שקיפל את הכביסה וזה גורם לה קצת לחייך.

ואת הכלום הזה היא רואה כמו גדולה כי היא אומרת לעצמה שהמוח שלה כבר ריק ושגם ככה היא לא מסוגלת לעשות משהו מועיל או לעשות משהו שבאמת ידרוש ממנה איזו שהיא חשיבה.

היא מבקשת ממנו להעביר את המחשב הלכאורה נייד למרפסת. מתפתה לחשוב ששם יהיה לה שקט ונעים אבל לא, שם מלוכלך, נורא. שוב לא הספיקו לנקות את המרפסת. הבריכה קרצה להם יותר. למעשה הידיעה ששוב יהיו סגורים בבית שבת שלמה רק כי לא תכננו מספיק מראש מה לעשות היא מחשבה מייאשת והנה החברים שתמיד מוציאים אותם הציעו להם שוב הצעה שאי אפשר לסרב לה. יום בילוי בפארק מים. מה שטוב לכולם כנראה טוב גם לנו. הם חושבים.

והיא יודעת שגם אם היה לה חדר משלה, אטום לרעשים , מחשב איכותי ואוטונומיה מוחלטת גם אז לא הייתה כותבת כי היא מפחדת. היא עוד לא שם. אולי לעולם לא תהיה שם אבל היא כבר התחייבה בפני עצמה לנסות והיא לא מנסה אבל היא זוכרת את ההתחייבות.

היא כותבת פעם בשבוע בחברה טובה. חלק מהחברים כותבים פוריים מאד. וחלקם כמוה, מנסים קצת בכל פעם . היא רואה את מעצורי הכתיבה של חבריה לקבוצה וקצת מתנחמת בזה שהיא לא היחידה שהחיים מכריעים אותה פעם אחר פעם. הם לא מוותרים וגם היא לא תוותר.