המקום של ג'וליאנה

אני כל כך שמחה על כך שהמונדיאל היה בתוך הכאוס הזה. מין נקודה של שפיות (לא חשבתי שאגיד את זה) ומקום לברוח אליו מכל הברברת והפחד.

ועכשיו הוא נגמר  ואני כתבתי בבלוג המונדיאל את הגיגיי המלומדים. הרבה פעמים ראיתי חצאי משחקים בגלל העייפות ואח"כ את השידורים החוזרים שכללו גולים ולמדתי להתלהב מהם.

מקווה שהכיוון הוא הפסקת אש (לכל איזורי הארץ). היום הסתובבתי המון בעיר ושמחתי לגלות כמה עסקים כרגיל ואח"כ בחדשות גיליתי עד כמה רק חלק מהמקומות חזרו לשגרה. מרגישה  שזה סוג של הפרד ומשול. בכל מקרה יש דיבור על זה וזה משמח.

לשמחתי, לא אני קובעת או מחליטה בעניינים הרי גורל כאלה.

היה יום טוב.