המקום של ג'וליאנה

הגעתי לאמצע השבוע ואחד הימים הכי ארוכים מאחורי (11 וחצי שעות עבודה, שברתי את השיא של עצמי) אבל:

 בזכות היום הארוך ישנתי אצל הסבים שלי שגרים בירושלים. הם חיכו לזה בקוצר רוח והתכוננו יפה לקראתי. ישנתי במיטה מרופדת מכוסה בשמיכה שהתכסיתי בה בגיל 7 והיה לי חמים ונעים. בערב ישבנו בנינוחות וקישקשנו וסוף סוף לא הייתי צריכה למהר .  הרגשתי עטופה ואהובה ושוב כל כך מאושרת על המתנה האדירה הזאת להיות נכדה בגילי.

הבוקר אכלנו יחד ארוחת בוקר נינוחה, גם כן קונספט שזר לי. אז הטירוף של הדרכה מאוחרת הביא לי גם מתנה גדולה.

אני מקבלת המון תמיכה מהקולגות שלי בעבודה. בחרתי להפיץ את לוח ההדרכות שלי לכולן כדי להשאיר אותן בתמונה והן הרבה יותא אמפטיות לעייפות שלי או לצורך לצאת מוקדם בימים ללא הדרכות  או לקחת הפסקה לפני רצף הדרכות. ואני מרגישה את הגב שלהן. 

היום יצאתי מוקדם וקניתי נעליים חדשות. הטריגר הייתה נעל שהתפרקה לי. הנעליים החדשות צהובות כמו שרציתי והולכות נהדר עם הג'ינס.

הדרכתי קבוצה מקסימה של מורים עולים מצרפת שהיו רציניים ועבדו יפה למרות השעה. גם המרצה שלהן מאד פירגנה והודתה לי. 

ועוד יומיים נגמר השבוע שוב ואחר כך חנוכה. ההשלכות מבחינתי הן שבוע ללא הדרכות. 

ויש לי ספר חמוד של מייב בינצ'י לקרוא.

וגם תיק חדש שמאפשר לי לקחת את כל הבית איתי על הגב כמו שאני אוהבת.