המקום של ג'וליאנה

יום 11

היה יום מעייף מאד. חתכתי מהעבודה מוקדם בעיקר כי יכולתי (השבוע אנחנו לא עובדים עם קהל) וישבתי לי בבית קפה ואכלתי ארוחת בוקר מדהימה על תקן ארוחת צהריים. וקראתי בספר הכיפי של נטע חוטר.

הייתה ישיבת ועד מאד מוצלחת בה גיליתי שיתוף פעולה נהדר והרבה נכונות לעזור להרים כל מיני פרויקטים של שיפור סביבתי וגם פרויקט האיטום מתקדם (מקווה רק לקבל תשובות בהקדם מאיש האיטום שבחרנו שהיה גם זה שחשבתי עליו מבין האופציות).הייתי גם מרוצה מהאופן בו ניהלתי את הישיבה.לגלות בעצמי מיומנויות ויכולות הובלה וגם ביטחון עצמי מספיק בשביל לתת לאחרים להיכנס לתהליך ולתרום.  זה עדיין מגניב אותי.

לכבוד ישיבת הועד הספקתי לסדר את הבית. עוד היבט משמח.

אתמול עובדת שלי קצת עצבנה אותי בהתנהלות שלה ומשהו בי עצר אותי מלהעיר לה והיום גיליתי שצדקתי כי הייתה לה סיבה. העניין הזה של לסמוך על אדם אחר ולא להינעל על דרך אחת נכונה (הדרך שלי כמובן)  מוכיח את עצמו ואני צריכה לזכור את זה בעיקר בהורות שלי אבל לא רק (בהורות שלי אני הכי כושלת בקטע הזה).

ימים 12-14 

התחלתי להשקיע בארוחות בוקר לנן בגלל הריטלין שכנראה עוזר. 

החלטתי לשחרר לחלוטין את נושא הלימודים מתוך הבנה שזו אחריות של נן ובגילו הלחצים יגרמו נזק ליחסים שלנו. הוא ילד עם יכולות מופלאות ודימוי עצמי נמוך לא מעט בגלל הלחצים שלי. הרבה יותר קל ונחמד.

נן נתן הופעה נפלאה בתכנית בגלצ וקיבלנו המון משובים חיוביים.

יום 15

חזרה לשגרה בעבודה. הרצאה מעניינת ופגישות שממש עשו לי טוב. בעיקר כי התגעגעתי לאקשן. חברתי לעבודה הביאה עוגיות נפלאות והאווירה הכללית הייתה נחמדה. 

י