המקום של ג'וליאנה

איכשהו תמיד היה ברור  לי שאני לא נופלת בקטגוריה הזאת. אני לא חושבת שאהיה אימא רעה אבל קשה לי לדמיין את עצמי כאימא שתמיד מתנדבת לוועד, שיודעת לעשות עוגות יומולדת בצורות מיוחדות, שתמיד יודעת איפה לקנות כל דבר, שתופרת תחפושות מושקעות לילדים וכמובן הבית מבריק. לפעמים היא גם קרייריסטית מהבית.

אתמול היינו במסיבת חנוכת בית ובין האורחים הייתה אימא כזאת. היא למדה איתי באוניברסיטה, כמובן הרבה לפני הפאזה האימהית. היא הייתה כ"כ בעניינים לגבי גנים, חוגים, הצגות ומסירי כתמים ואיכשהו נראתה כמישהי שיש לה חיים. גם אחותי שייכת לקטגוריה. אני רק מקווה שהפיצי יסלח לי כבר שאני לא כזאת, כמו שסלחתי לאימא שלי שאינה מושלמת אבל בכל זאת אימא נהדרת, שמעריכים רק כשמגיעים לגיל מבוגר וכבר לא רוצים עוגת ברבי.

אימא פולקע  נראית לי כזאת, אבל כיף לקרוא אותה ולשאוף להיות כזו. אם כי נראה לי שאני אהיה יותר כמו קלריסה.