גיליתי שכשאני נרדמת עם טלוויזיה אני שומעת בחלום דיבורים כאילו הטלויזיה עדיין דלוקה.ואז מתעוררת לכבות אותה ומגלה שהיא כבויה מזמן.
לאחרונה אני חולמת חלומות מאד אגרסיביים על קליינטים שנדחפים לספריה אחרי שעת הסגירה ועל מה שאני עושה להם. אני מתעוררת עם המון אגרסיות. האמת, זה מרגיז אותי כל פעם מחדש כשהם מתמקחים איתי על שעת הסגירה. גם לספרניות יש חיים וכנראה שלא כולם הפנימו את זה. לפעמים נדמה לאנשים שנותני שירות צריכים להיות זמינים תמיד. אתמול נמאס לי והשארתי קוראת בחוץ, דווקא מישהי שאני מסמפטת אבל החלטתי שזה לא יהיה על חשבוני.
זה מאד בעייתי כי ספריה זה אמנם מוסד ציבורי שמשרת קהל כמו בנק אבל שלא כמו בנק יש שם יחס אישי וקוראים קבועים והיחס האישי הזה גורם לפעמים לניצול שלנו. יש לנו קורא שהיא טיפוס שתמיד גורם לך להתנצל. אפילו עם הוא מגיע אחרי שעות הסגירה. הוא תמיד גורם לנו לתת לו יחס מיוחד בלי שאנחנו מסמפטות אותו באופן מיוחד. הוא תמיד מתלונן שהוא לא אהב את הספר שקרא (סליחה, אני כתבתי אותו?!) ושלא מגיעים ספרים טובים.
לפני שבוע הוא הגיע אחרי שעות הסגירה והבוסית שלי ממש התחננה לפניו שישחרר אותנו (לאחרת היא לא נתנה שירות בכלל והיא הגיעה שניה אחריו). אמרתי לה אחר כך שמי שצריך היה להתחנן זה הוא ושבשום מקום אחר לא היו יורקים עליו אחרי שעות הסגירה. אבל אני מכירה את הדינמיקה של להשתדל הכי הרבה מול אנשים שאתה לא סובל.
אני צריכה לחלום שאני חונקת אותו באופן אישי. זה בטח יקרה בחלום הבא.
בקיצור, לאחרונה מעייף אותי לישון.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
