אלגנטיות טבעית, זה מה שחסר לי. לפעמים אני מרגישה שהמגושמות שלי מחלחלת לכל מקום.
אני מרגישה שהלבוש שלי הוא כמעט אבל לא בדיוק כי משהו חסר. אני לא מאובזרת נכון ואני נועלת סנדלים נוחים וימות העולם והבגדים שלי לא בדיוק מגוהצים והחזה שלי תמיד גדול מדי והבגד יושב רק כמעט טוב ולא מעולה.
ואולי אני פשוט לא מרגישה אלגנטית. אני לא מספיק קרת מזג אולי, אני משתדלת מדי למצוא חן, אני לא מסוגלת לכתוב מיילים לקוניים בני מילה אחת (אחרים כן מסוגלים), אני לא מוקפדת, אין לי חתימה אלקטרונית.
אני לא מתאפרת הרבה מעבר לעיניים, לא מסתדרת עם ליפסטיק על אף שיש לי כמה עמידים. אני ממושקפת ואין לי עיניים גדולות ומלאות הבעה. השיער שלי מתולתל וזה אומר שתספורות מדורגות מתוחכמות לא עובדות עליו טוב.
אני לא מהרזות האלה שנראות בכל בגד מעולה בלי להתאמץ.
ראיתי ג'קט יפהפה, כחול צי שהתאים לשמלה הסמרטוטית שלבשתי שהייתה עם פסים והוא ישב עלי בול אבל הוא היה של מישהי אחרת מבחינה תודעתית. לא יכולתי לדמיין את עצמי בשום מקום הולכת עם ג'קט פשוט אלגנטי ובסיסי כי הוא רק מבליט את השלוכיות שלי.את הסנדלים במידה 41. אולי פשוט לא קורצתי מחומר של אלגנטיות ואולי יום אחד אקנה אותו למרות הכול.אולי הוא מסמל שינוי ואומר לי שאני יכולה גם להיראות אחרת.
וגם אם לא, מותר לי להתחפש.
אני אוהבת להתחפש אבל לא מוצלחת בזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
