המקום של ג'וליאנה

עשיתי זאת. הבית החם מאחורי ועכשיו אני מומחית בעיני עצמי לענייני בית חם:

1. אין דבר כזה מושלם. רצית לתת להם הנחיות עבודה ובסוף הם עשו מה שבראש שלהם. ספקי את כלי היצירה ותסתמי שיעשו את היצירות המכוערות (בעיניך ) שלהם כי זמן יצירה זה זמן שקט יחסי. אז מה אם הדבקת  שתי עבודות של ילדים שונים יחד וכל אחד יצא עם חצי עבודה שלו וחצי של ילד אחר.

2. למעשה אם את נותנת לקשט בסוכריות אז זו יצירה שלהם אפילו אם שאר התהליך הוא מעשה ידייך.

3. הטיפ הטוב ביותר הוא להכין הכול מראש עד לרמת הפרט הקטנה. כשאת בתוך זה שילדים מתנפלים עליך את צריכה לעבוד מהר ובריכוז.

4. ילדים הם עם מביך. יש את זו שלא מוכנה לשבת על הכיסא כי הוא מלוכלך. קחי חתיכת נייר ותנקי או שתגידי לה, כן, הוא מלוכלך זה מה יש.

5. אפשר לסמוך על הילד שנראה הכי חננה שהוא זה שילבה את האש בחבורה והוא גם זה שימצא אוצרות בכריות הספה כגון שני טמפונים שלך וגם ינופף בהם וישאל מה זה.

6. שיפודי מרשמלו ותותים זה רעיון מקסים אבל יש את זה שאוהב רק תותים ואת זה שאוהב רק מרשמלו. בסוף את ובנך תאכלו את רובם.

7. יש את הילדה שלא רוצה להשתתף ומשעמם לה ויש את הילדה שהקול שלה מזכיר קרנף שחוט. היא לא בוכה. היא צוחקת(!!!)

8. אחרי שאת רואה מדגם מייצג של בני שש פתאום שלך נראה לא הכי גרוע.

9. מי אמר שילדים אוהבים פיצה ומי המטומטמת שהזמינה שני מגשים שלא יחסר ונתקעה עם מגש שלם של פיצה.וגם זה כי אחת הילדות אכלה שלוש חתיכות.

10. כל פעילות שהצלחת לעשות איתם היא הישג מטורף שאת יכולה לרשום לזכותך. גם אם דמיינת אותם משחקים עם נימוס של בני אצולה.

11. כל רגע נתון לפחות שני ילדים יריבו.אל תתערבי. תציעי להם משלוש יוצא אחד או תקחי את מושא המריבה (נחש פלסטיק במקרה שלי) ושימי אותו על הראש.

12.אל תחששי להשתטות. מי אמר שילדים הם היחידים שחייבים ליהנות.

13. תמציאי כמה שיותר משחקים שכוללים צעקות או השתוללות. ככה ההשתוללות בביקורת.

14.הכול יוצא אחרת ממה שהיה לך בראש תגידי תודה שהשנה מילאת את חובתך לאומה והילד שלך מבסוט מאד.

15. תמיד יהיה ילד שישעמם לו. תציעי לו אלטרנטיבה ואם יסרב תתני לו לשבת בצד עם פרצוף מבואס. בחירה שלו.

16. רוב ההורים כבר למדו שהסוד הוא לחפף. אמצי זאת להבא.

17. עשית זאת. את מלכה ושאיש לא יגיד לך אחרת. אז מה אם הבית נראה כמו איזור אסון וההורים קיבלו את ילדיהם מלאים בסוכר.לשעתיים חופשיות יש מחיר.

אחת הבעיות הגדולות שלי היא שאני מתייחסת לכל משימה אימהית כאל מבחן האימהות הגדול ומה שיוצא זה שאני מפספסת לפעמים במבחני האימהות האמיתיים כי אני לא מצליחה לזהות מבחן כזה כשאני עומדת מולו.

מחר אני אתנסה בהפעלת ילדים בני שש. שונאת את הביטוי להפעיל ילד בן שש כי אם יש משהו שאין לא הוראות הפעלה מובנות זה ילדים בני שש וילדים בפרט.

אבל יש לי כמה הנחות יסוד:

ילדים אוהבים שוקולד? כן! תיה פעילות המסת שוקולד ויהו ילדים מתודלקים.

ילדים אוהבים יצירה ?    ? ? ? פה אני לא יודעת מה תהיה התשובה אבל היצירה תהיה אפשרות שאולי הם ימצאו את עצמם בה ואולי פחות.

ילדים אוהבים השתוללות? את באמת שואלת את זה? יהיו פרקי השתוללות. משחק חבילה עוברת עם משימות משוגעות.

ילדים אוהבים פיצה? כן! אז אני אזמין פיצה. לא אכין פיצה. ילדים גם ככה פסולים לעדות קולינרית. כבר שמעתי אמא אחת שאמרה שהיא לא הכינה לילדי הבית חם שלה ארוחת ערב כי היו מספיק ממתקים. אמא עם ביצים!

וחוץ מזה אולי יהיו ריבים וויכוחים ואולי זה יהיה נוראי אבל אחרי שעתיים אשאר עם הילד הפרטי שלי ואדע שעשיתי את זה. התגברתי על חמישה ילדים בני שש שזה דבר מפחיד מאד לשיטתי.

ועשיתי את כל זה לבד! התייעצתי, זה כן אבל הביצוע והתכנון היה כולו עלי.

מחכה למשאית המדליות! היא כנראה נתקעה. בפקקים.

פירוט בפוסט הבא.