לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 50

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

2012


אני אוהבת נקודות של התחלות חדשות ולכן השנה האזרחית על אף שאני לא ממש חוגגת אותה משמשץ אצלי לעוד נקודה כזאת. אני מנסה לחשוב על השנה שעברה בחיי ומרגישה קהות משונה כזאת. לא היו בה שינויים דרמטיים ולא השתניתי בשום צורה ויש בזה משהו מתסכל כי אני כן רוצה להתפתח הגם שאני חוששת משינויים.

 

אז בשנת 2012 הבאה עלינו לטובה (לא לפי לוח המאיה אבל נניח לזה) אני מאחלת לעצמי:

 

1. האהובים שלי: לעבוד על רמת ההקשבה שלי למה שהם אומרים ולצרכים האמיתיים שלהם. הם שווים את זה. טוליו ונן כמובן. אני רוצה להיות באמת איתם כשאני איתם.

 

1. התפתחות בתחום הכתיבה, מה שאומר להשקיע יותר זמן בכתיבה מכל מיני סוגים. גם בכתיבה של ביקורות וסקירות מסוגים שונים כי אני בנקודה בחיי שאני מאמינה שהכתיבה שלי טובה ושאני בהחלט יכולה להיות מתוגמלת עליה.

 

2. לנהל יותר טוב את הזמן שלי. לזהות כשהזמן נמרח ללא תועלת (ואני לא מדברת על מנוחה אמיתית אלא על דליפה רצינית של זמן- קורה לי לא מעט)

 

3. להשקיע יותר בתחום המקצועי. לא רוצה לפרט יותר מדי אבל אני מרגישה שזה תחום שהוזנח אצלי שנים ושאני מסוגלת ליותר.

 

4. חברות. עוד תחום שהוזנח השנה בעיקר בגלל עייפות ושחיקה ומחשבות כמו, הן בטח לא מספיק פנויות בשבילי אז לא שווה לטרוח ולנסות. ובכן, יוזמה מאד עוזרת כאן כי גם כשעסוקים מפנים זמן.

 

5. הגוף שלי: ובכן, אני לא אוכלת נכון, אני לא מרגישה את האוכל שלי כשאני אוכלת אותו. אני עושה את זה תוך כדי משהו אחר ואוכלת גם כשמשעמם לי. אני רוצה לאכול ולהתענג על כל ביס ועל המרקם של האוכל. עזבו דיאטה. מחשבה. זה מה שאני הכי צריכה.

 

פעילות גופנית. כבכל פוסט בו אני עוסקת בנושא. אני לא עושה מספיק פעילות גופנית, אני מוצאת את עצמי מתעצלת ומזלזלת ויש לי הזדמנויות שאני לא מנצלת.

 

6. קריאה יותר ממוקדת. אני מוצאת את עצמי קוראת מהר מדי ומחפפת את העלילה ואחר כך לא זוכרת ממנה הרבה. מילא אם מדובר בספר סתמי אבל כשמדובר בספרים טובים זה ממש עצוב.

 

7. להוציא כסף על דברים שווים באמת ולא מתוך חשק רגעי.

 

אני חושבת שכמעט כל הרצונות שלי פה נוגעים לצורך שלי להיות יותר נוכחת בחיים שלי.

נכתב על ידי , 31/12/2011 16:23  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-3/1/2012 18:10
 



אשמה הורית


אני לומדת את האימהות שלי כל הזמן וזו למידה לא תמיד קלה. אני כל הזמן מנסה לחשוב עד כמה אני אמא טובה שמתחשבת בצרכים של הבן שלה.אני גם מסתכלת הצידה על הורים אחרים ומה שהם עושים בשביל ילדיהם ושואלת את עצמי אם אני לא "מחפפת" במשימות ההוריות שלי. האם אני מזמינה מספיק חברים לנן? האם אני מספיק יוצאת איתו לגנים ציבוריים (את ההתארגנות והחזרה אני די שונאת), האם אני מספיק איתו? האם אני חונקת אותו? האם אני מאפשרת לו עצמאות? האם אני מספקת לו מספיק גירויים יצירתיים?

 

 

קראתי אצל אובי פוסט שעוסק בדיוק בנושא העצמאות. מאד התפעלתי מהגישה שלה וברור לי שזו גישה שאני עובדת עליה אם כי עוד לא לגמרי שם.

 

 

ובחנוכה הזה אני מרגישה אשמה כי כל החג עבדנו והוא היה בצהרון ואני מקבלת כל הזמן מאמא של החבר שלו שלא בצהרון הצעות לבילויים. היום בריכה, מחר משחקיה, שלשום פסטיגל ואני כל הזמן נאלצת לענות לה שאני בעבודה בירושלים והוא בצהרון במודיעין ופשוט אי אפשר לעשות כלום.

 

 

 

השבוע האחרון היה עמוס לי מאד בגלל חפיפה בין שני קורסים שאני לוקחת מה שאומר שני ערבים תפוסים וימים אחרים תפוסים בדברים אחרים. הכול חשוב והכול רצוי.

 

 

 

והילד שלי למעשה לא ממש חווה חופשת חנוכה.

 

 

 

ואני אפילו לא מצליחה להקריא לו סיפור וכשאני פנויה לא תמיד בראש שלו.

 

 

 


תזכורות לעצמי:

 

להזמין לפחות פעם בשבוע חבר לנן. כמובן שהוא יבחר את החבר. גם לעודד אותו ללכת לחבר.

 

סיפור ביום חובה. אפילו אחד קצר

 

לקנות לו טושים כי רוב הטושים שלו הרוסים.

 

עצמאות. לתת לו להתלבש לבד ולתת לו משימות.

 


פוסט קצת דפוק אבל כתבתי אותו ב12 וחצי בלילה אחרי יום מעייף במיוחד. 

 

נכתב על ידי , 27/12/2011 00:18  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-31/12/2011 10:16
 



אני אוהבת שאלונים


שאלון נחמד שראיתי אצל ג'ולייטה

כתוב את המשפט הראשון של הספר העתידי שלך

היא נשענה על אדן החלון של האוטובוס והסתכלה בטיפות הנתלות על החלון. דרך ארוכה עוד ציפתה לה אבל היא אהבה למלא את בועות הזמן בהרהורים.

מה השעה עכשיו? אל תסתכל בשעון 10:30

 

ועכשיו תסתכל בשעון: מה השעה? 10:31 (אני בהלם!)

 

איך אתה מסביר את הפער הזה? קושי לדייק על הדקה, אם כי הייתי די קרובה

 

אתה מאמין בתחזיות מטאורולוגיות?  מאמינה, מה גם שהם די קרובים לדיוק . אוהבת תחזיות מטאורולוגיות כי הן נותנות לי תחושת שליטה.

אתה מאמין בתחזיות אסטרולוגיות? קצת. פעם האמנתי יותר אבל הפעם אני מרגישה שזה קצת מערער אותי להתעסק בזה. מעדיפה לא לדעת.

אתה מביט בשמים בלילה? כן, כשהירח מלא. יש בזה משהו שמקסים אותי.

על מה אתה חושב כשאתה מביט בשמים בלילה? על כמה אני רוצה שיהיו לי כמה שיותר שותפים להיקסמות הזאת ולכן אני אומרת לכל מי שמסביבי: "תראו איזה ירח".

על מה הסתכלת לפני שהתחלת למלא את השאלון? במראה כי יש לי תספורת חדשה ואני כל הזמן בודקת איך אני נראית בה.

מה עושים לך קתדרלות, מסגדים, בתי כנסת ומבני דת אחרים?

מסגדים-לא יצא לי להיות במסגד פעיל כך שאני די ניטרלית לגביהם.

קתדרלות מרובות פרטים מדי אבל כשיש ברקע גם תפילה או שירה אני נהנית מהאקוסטיקה. אבל יצא לי לראות לא מעט קתדרלות אז אני כבר די אדישה אליהן.

בתי כנסת אני ממש לא אוהבת בעיקר כי יש לי זיכרונות לא טובים מזה כדתייה  (שעות על גבי שעות של תפילה מתישה ושעמום).

אני יכולה להגיד שאני לא ממש מרגישה נוח בשום מבנה דת, כנראה שאני שייכת לסוג האנשים שלא בנויים לזה.

מה היית רואה אם היית עיוור/ת? ריק מוחלט. הייתי ב"דיאלוג בחשיכה" במוזיאון הילדים בחולון ושם קצת התנסיתי בעיוורון . מדובר בסיור בחושך מוחלט עם מדריך עיוור ושם לומדים את הסביבה באמצעות חושים אחרים. וזו חוויה מדהימה כי היא מלמדת על יכולות אחרות של הגוף שמי שאינו עיוור לא מודע להן.

מה היית רוצה לראות אם היית עיוור? את טוליו ונן וגם את עצמי. זה די נורא לא לדעת איך את נראית.

אתה פוחד? הפחד הכי גדול שלי הוא לאבד את היקרים לי ואחר כך הפחד שלי הוא מסבל ארוך ובסוף מהמוות של עצמי

האם אי פעם הלכת לאיבוד? כן, ולא פעם אחת. הלכתי לאיבוד באמסטרדם כשהתפצלתי מטוליו והחברים שטיילו אתנו כדי לחוות עוד קצת את העיר  אבל מאד נהניתי מההרפתקה.  פחות זוכרת מקרים שבהם הלכתי לאיבוד בילדות אבל היו לא מעט. לדוגמא, בגיל חמש שיחקתי עם חברה בגינה ליד בית הכנסת ביום הכיפורים ואז כלב נבח ואנחנו בחרנו לברוח והלכנו לכיוון הבית שלה אבל אולי מכיוון שהיינו שתיים לא שמנו לב שהלכנו לאיבוד ולא פחדנו. ההורים שלנו לעומת זאת יצאו מדעתם ובצדק.

מה מושך אותך בנשים? הקשבה, וטעם טוב וייחודי.

מה מושך אותך בגברים?   הומור, חכמה וגישה לילדים. יש  גם משהו שמושך  אותי בגבר שנשאר בו משהו מהמשובה הילדותית.

מה אתה שומע ממש כרגע, חוץ מרחש המחשב?  דלתות נפתחות ונסגרות

מה הצליל הכי מפחיד ששמעת? זעקות של יולדת בשלב לידה מתקדם.כשבאתי ללדת בבית החולים שמעתי זעקות שנשמעו כמו של חיה פצועה ולא כל כך הבנתי איך אישה מסוגלת להוציא קול כזה. (לא זכיתי להשמיע קול כזה כי בסוף ילדתי בקיסרי).

האם עשית משהו מוזר היום או בימים האחרונים? כן, הסתפרתי קצר אחרי שזמן רב לא חשבתי לעשות את זה. קצת מתחרטת אבל קיבלתי מחמאות שמרככות את הבאסה.

מה היה החלום האחרון שאתה זוכר? חלום על מישהי בעבודה (שלא עובדת איתי)שאני לא ביחסים במיוחד קרובים אתה. חלמתי שהיא חברה טובה שלי שעוברת לגור אצלי עם בתה. זה היה משונה מאד.

מה התמונה הכי קרובה על הקיר הסמוך אלייך?

תמונה של נן שלקחתי לעבודה. מצוירת שם קשת ושמש עם קרניים שמגיעות עד לרצפה והוא הוסיף גם מסגרת כחולה וירוקה.

מה איבדת והיית רוצה לקבל בחזרה? את "ספר הדקדוק הפנימי" עם הקדשה של דוד גרוסמן. אין לי שמץ של מושג לאן הספר נעלם  ומאז קניתי לי חדש.

וגם דיסק של אולודום מברזיל שקיבלתי מידיד מקומי למזכרת וכנראה איבדתי אותו שם.

מה התכונה שהכי מפחידה אותך בבני אדם? צביעות. אני אוהבת לדעת מי עומד מולי ולהאמין לכולם, חוץ מזה אני מפחדת מאנשים אלימים.

מה אין לך והיית רוצה שיהיה לך? יותר ביטחון עצמי ויכולת לשווק את עצמי.

איפה היית רוצה לחיות? בחיפה בגלל השילוב של הים וההרים ובגלל שיש לי קשר מיוחד לעיר . אבל אני די מרוצה ממודיעין. הייתי מוסיפה לה ים.

איפה היית רוצה לטייל? איטליה ויוון בגלל הטמפרמנט הים תיכוני וההיסטוריה המדהימה שלהן, צ'ילה כי שמעתי שהיא יפהפייה וכי טוליו משם, הולנד כי יש בה קלילות והרבה ירוק שאני אוהבת , ואינדונזיה ויפן כי היא נראית לי מסתורית.

ועוד המווווון מקומות. בהולנד הייתי קצת.

מה היית רוצה ללמוד? מה לא! ביבליותרפיה ותרפיה באומנות וכתיבה יוצרת ואיור ובישול וציור מנדלות , והייתי משכללת את הפורטוגזית שלי ולומדת צרפתית וקטלנית ועוד מיליון דברים.

מי הסופר האהוב עליך? הרוקי מורקמי.  זה מה שעולה לי לראש כרגע אבל יש עוד לא מעט. פעם אהבתי מאד את חניף קוריישי  ופול אוסטר אבל באיזה שהוא שלב הם הפסיקו לדבר אלי.

את מי היית רוצה לראיין? את דייגו אל סיגאלה (זמר פלמנקו) כי הוא כל כך חמוד בראיונות שראיתי  וכי הוא אדם סופר כישרוני שלא איבד את הקלילות שלו.

למה את מתגעגעת? לתקופות חסרות דאגות אבל אני תוהה אם אכן היו כאלו. אני לא זוכרת את עצמי לא דואגת.  חוץ מזה אני מתגעגעת לתקופת ההתחלה של הזוגיות שלי עם טוליו שהייתה רומנטית וסוערת.

גם מתגעגעת לחיים הסטודנטיאלים שלי  כי הם היו  מלאים בגילויים חדשים על העולם ומעניינים.

מה החולשה שלך? אוכל טעים. בעיקר קינוחים, בעיקר קרם ברולה.

מה הספר האחרון שקראת? האמת? רעלה של ורדים של לורה פיצ'גרלד. ספר די שטחי ודפוק. לאחרונה אני קוראת בעיקר ספרים שלא דורשים ממני כלום. קצת מביך להודות בזה.

(טיפשה, היית יכולה להגיד "דרך האמן בעבודה" של ג'וליה קמרון זה נשמע הרבה יותר מכובד ואתמול קראתי ממנו במספרה ובהשפעתו מילאתי היום דפי בוקר אז זה לא שקר)

הסרט האחרון שראית? החבובות. די מעפן למען האמת.

איך היית רוצה למות? לא רוצה למות. מתלבטת בין מיתת הנשיקה המתבקשת לבין מוות שניתן להתכונן אליו שהוא יותר מייסר אבל מאפשר התכוננות ופרידה.

רוצה למות בריאה ולא סובלת כשלאף אחד כבר לא ישנה כלום המוות שלי. "אה, היא מתה? טוב..."

מה השעה עכשיו? נחש/י 10:45

. מה השעה עכשיו? תסתכל/י בשעון 11:15 (?????!!!!!)
נכתב על ידי , 26/12/2011 11:24  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-27/12/2011 09:54
 



לדף הבא
דפים:  

106,565
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)