אוף, זה מעצבן!!
אני שונא שזה קורה לי שוב ושוב ושוב. החלטתי, מהיום אני יוצא למסע. "מסע חיפוש חברים". אני פשוט אתחיל לחפש לי חברים חדשים ואנסה כמה שיותר לשכוח את הישנים.
חוץ מידידה אחת שממש חשובה לי - אני אתנתק מכל השאר. לא אכפת לי שכולם גרים במרחק 3 וחצי דקות מהבית שלי, והחברים החדשים (אם אמצא בכלל) גרים במרחק גדול יותר אני מעדיף ללכת יותר ולקבל חברים ולא אנשים שנחמדים לפי מצבי רוח.
אני מתחיל להרגיש שאתם, הקוראים, בטח חושבים שאני כמו איזה ילד מסכן שאין לו חיים, שכל היום רק מחפש למה צריך לרחם עליו, שאין לו חברים ואין לו כלום. אז זהו שלא. אני ממש לא מחפש רחמים. אני פשוט מחפש אנשים שבאמת רוצים חבר. לא אנשים שכשאני מתקשר אליהם זה "היי, מה קורה? מה שלומך?" וכל מיני כאלה, ושאני לא מתקשר אז שלומי מעניין אולי את התחת. כי יותר חשוב לשמור על חשבון חודשי של 30 שקל בזמן שאני מתקשר לכולכם, "חברים יקרים שלי", בסך 250 שקל לחודש. ואין לכם מושג כמה אני שונא צלצול ניתוק - אבל אפילו אותו אתם לא טורחים לעשות.
באמת שהפוסט לא מוקדש להראות שאני מבזבז עליכם שיחות או כל חרטה כזאת, אני פשוט מנסה להראות זה שלמטבע יש שני צדדים. ואם אני מתקשר לפחות פעמיים - שלוש לכל אחד מכם, אני מצפה אפילו לשיחה אחת. אבל גם אותה אני מקבל.
אז כן, אני יודע שכששמעת על זה בפעם הראשונה ממש שנאת את הרעיון, אבל זה לא אכפת לי. כי הנה, אני עושה שוב ניסוי.
היום יום שלישי בערב (אם לדייק התחלת יום רביעי) בוא נראה מי יתקשר אליי, ומי כרגיל - ימשיך בהרגלו. כי אחרי הכל "עולם כמנהגו נוהג".
האנשים שיתקשרו אליי - אמשיך להיות איתם בקשר , והאנשים שלא - ממש לא.
אני מקווה שלא הרבה מ"חבריי" יקראו את הפוסט הזה, כי כך הרעיון עצמו נהרס. אבל אם תקראו את זה, אקווה שלפחות תפיקו לקחים או תנסו לראות גם אחרים חוץ מאת עצמכם.
אה, כמעט שכחתי, אל תשאלו אותי "התכוונת אליי?התכוונת אליי נכון?" אם אתם מרגישים שהכוונה אליכם - אולי אתם באמת צריכים להרגיש ככה.
לילה טוב לכולם, וזכרו:
