אני עומדת מול פוסט ריק ומנסה לסדר את המילים בסדר הנכון, אולי במשמעות הנכונה, אולי כדי שיקראו אותן נכון, אבל משהו מבין כל הרצון לסדר רק מבלבל אותי עוד יותר.

ביום ראשון בבוקר, בין דרך נמיר לתל אביב, כמעט מתתי במכונית שלי.

הודות לאבא שלי זה לא קרה.

ביום שני עבדתי

ביום שלישי חברה שלי הודיעה לי שהיא טסה לחצי שנה לדרום אפריקה.

ביום רביעי הייתי במסיבת בריכה בעבודה החדשה.

וזהו.

נראה שכך מסתכם כל השבוע שלי.

בא לי שיתחילו כבר הלימודים.

לא יזיק לי משהו חדש בחיים, אולי ככה אני אמצא קצת שקט נפשי.