אפשר גם אחרת

יום כיפור. יום לעשיית מחשבות ועריכת חשבון נפש. אני כמעט ולא מוצאת זמן לעצמי למחשבות כי היום הזה מוקדש לזמן איכות עבור הבנות שלי - מה שאני כמעטולא מצליחה למצוא מאז התחלתי לעבוד. לשמחתי, כמעט כל יוםאחרי שהבנות הולכות לישון, אני יושבת עם בעלי בסלון ואנחנו מדברים ומדסקסים את אירועי היום, מדברים על בעיות ומנסים למצוא דרך וכיוון מחשבה לפתרונן.

לאחרונה, לאחר כמה אי נעימויות עם אביה של בתי הבכורה (בת 8 וחצי), שוב צצה בעיה עם הבת ומי שעוקב אחרי מה שאני כותבת כאן ומכיר את ה"סיפור" - יודע למה אני כ"כ חוששת (ומי שלא - מוזמן לקרוא אחורה).

השנה בתי חגגה את ראש השנה עם אביה. כמו כן הוא "קיבל" אותה שלשום - סופ"ש שלפני יום כיפור ובסוכות היא נוסעת אליו ל-5 ימים, החל מיום ה' הקרוב ועד יום ג' שלאחריו (ז"א 3 סופ"ש ברצף). בהתחלה לא הסכמתי אולם לאחר שהוא"איים" עלי בבתי משפט, החלטתי לוותר, כדי להתרכז בדברים "החשובים באמת" ולא לתת לו יותר מדי משקל, להשאיר את חיי שקטים ורגועים.

אולם, בתיחזרה מסופ"ש איתו.... אחרת... שקטה, לא שמחה ולא רצה בקריאות גיל לחבקני כמו תמיד. היא נכנסה בשקט, כמעט ואי אפשר היה לשמוע אותה בהיכנסה הביתה. שלחתי את ידיי והיא באה לחיבוק, מתרפקת עלי. היא נראתה עייפה מאוד, למרות שלדברי אביה היא נרדמה בנסיעה. אביה סיפר גם שהיא התחילה שוב לעשות את צרכיה במכנסיים בכיוון שיש לה קלקול קיבה כנראה. בבירור משפחתי, לאף אחד מאיתנו - אין. שלחתי אותה להתקלח ולקחתי בזרועותיי גם את אחותה הקטנה (בת שנתיים וחצי) להרמת המורל המקלחתית.

שטפתי וחפפתי את ראשה. הוא היה מלוכלך מאוד והיה צריך לקרצפו כמה וכמה פעמים. היא היתה גם מלוכלכת מאוד. כנ"ל תחתוניה. כשהגיעה השעה ל"כיבוי אורות", היא ביקשה ממני לבוא ולשבת על ידה עד שתרדם. יכולתי לראות שהיא עצובה מאוד.

היא היתה צריכה להקיא. היא הקיאה את נשמתה כשאני תומכת בה ובראשה. כשהיא היתה נקייה שוב ושתתה קצת מים. ישבתי על ידה וניסיתי לדובבה. אין ספק שכדי להוציא ממנה משהו, צריך להיות סוכן שב"כ ולכן אמרתי לה שאני כאן אם היא רוצה להגיד לי משהו, אוהב אותה תמיד ורוצה לעזור אם מציק לה משהו. היא שתקה. לא מוציאה מילה מפיה. לאחר שחצי שעה כשראיתי שהיא לא נרדמת, בעלי הגיע לשבת על ידה (הוא ישב על יד המחשב בחדרה) ואני יצאתי לעשיית עבודות הבית.

היא נרדמה אחרי כ20 דקות.

אני ובעלי אובדי עצות:

זו לא פעם ראשונה שהיא חוזרת במצב בריאותי כ"כ רע, מלוכלכת ומסריחה, מדוכאת משהו.

אני לא יכולה למנוע ממנו את הביקורים והנסיעות לקיבוץ.

לא יודעת מה קורה שם ולמה היא חוזרת בצורה שכזו.

עד כאן.