לונדון.
עמוסה. אפרורית. קצת קודרת. צפופה. מלאה באנשים. מטריות. גשם. אדישות. ביג בן. הייד פארק. מלכה.
לונדון-
מרהיבה, מלאת חיים, מלאת מוזיקה ואנשים מכל הסוגים והגוונים.
לונדון היא פארקים ומדשאות ירוקות שלא נגמרות, היא משפחת מלוכה בריטית מתנשאת שאהובה ומוערצת על ידי כל אחד ואחת מנתיניה, היא מסודרת, נקייה להפליא, פשוטה להבנה, ובו בזמן- מרתקת. היא אלפי אנשים מצטופפים ברחוב אוקספורד, היא ילדים משתובבים ליד מזרקות וממטרות, היא נערים ונערות משתרעים על כל חלקת שמש פנוייה. היא שעון ענק ומוזהב, היא פרלמנט מדהים, היא תאי טלפון אדומים ברחוב, היא גלגל ענק על שפת הנהר, וכיכרות עמוסים באנשים מדי לילה. היא הסוהו, וקובנט גארדן, והמארבל ארצ', ונוטינג היל. היא אלפי בתי קפה, וחנויות סנדוויצ'ים בלתי נגמרות, היא שווקים רחבי ידיים וחנויות עילית מעוצבות. היא עיר שלמה נוספת מתחת לאדמה, של אין ספור מסילות רכבת שמובילות אותך אל הלא-נודע. היא מחזות זמר ומיוזיקאלס שרצים כל ערב, היא בירות בירות ובירות, בכל שעה ובכל דרך. היא כנסיות עצומות, ודמוקרטיה מרהיבה, וחיילים בריטים לבושים אדום ולבן, תחת שירות המלכה. היא טירות מרהיבות, היא פיסת היסטוריה נושמת. היא הביטלס, ורובין הוד, והארי פוטר, ופיטר פן, ושייקספיר, ודיקנס, ושושלת טיודור. היא קינג הנרי וצ'ארלס וג'יימס בקדנציות חוזרות ונשנות, ואליזבת' וויקטוריה ומרי כנשים משתרכות-משפיעות. היא צהובונים מחולקים חינם ברחובות, שיספרו לך על מייקל ועל מארי, אבל אף פעם לא ידברו על חדשות אמיתיות. היא גשרים מרהיבים מעל נהר רחב ידיים, היא מוזיאונים על כל נושא בעולם, שילמדו אותך דבר אחד או שניים. היא יפהפייה, וקוסמת, ועשירה, ובועטת, ויש לה חיים משלה. זאת הלונדון שאני מכירה, והיא נפלאה.